תקציר
המאמר מציג את מאמרו של אנגל כדוגמה לפעילותו של היסטוריון בן זמננו כמחנך, שבא לבחון את 'המובן מאליו' אצל קוראיו בכך שהוא מערער על האופן שבו הם רגילים להזקק למושג וקורא להם לבחון אותו. המאמר גם נוגע במתח שבין הצגת הדיון של אנגל לקהל מתעניינים רחב - ובכך להענות ללחצים המופעלים כיום על היסטוריונים להיות 'רלוונטיים' - לבחירתו להתמודד עם הנושא במסגרת השיח המקצועי דווקא. אנגל טוען מוריס-רייך, התמודד במודע עם 'מלכודת השפה הטבעית' - העובדה שהיסטוריונים, בניגוד לחוקרי מדעי הטבע למשל כותבים לכאורה באותה שפה ובאותם מושגים שבהם מתנהל השיח הפובלציסטי הכללי, כתיבה המאיימת לטשטש את הגבול שבין השיח המקצועי לשיח הציבורי הכללי בתחום ההיסטוריה. לגופו של עניין - ובמסגרת השיח המקצועי - מוריס-רייך מבקר את מסקנתו של אנגל בנוגע לשימוש המושג 'אנטישמיות' ומוכיח בעזרת דוגמאות שונות את דעתו, שההמנעות מן השימוש בו עלולה לפגוע ביכולתו של ההיסטוריון לנתח תופעות היסטוריות מורכבות. (מתוך המאמר)
| שפה מקורית | עברית |
|---|---|
| עמודים (מ-עד) | 59-72 |
| מספר עמודים | 14 |
| כתב עת | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
| כרך | 85 |
| מספר גיליון | 1-4 |
| סטטוס פרסום | פורסם - 2020 |
הערה ביבליוגרפית
שם הגליון: אנטישמיות בין מושג היסטורי לשיח ציבוריIHP Publications
- ihp
- Antisemitism
- Concepts
- Historians
- Historiography
- Semantics
- אנגל, דוד (היסטוריון)
- אנטישמיות
- היסטוריוגרפיה
- היסטוריונים
- המשגה
- סמנטיקה