Abstract
נושאו של מאמר זה הוא תפקידן התחבירי של צורות פועל בנטיית תחיליות המסתימות בסיומת ־ן בעברית המקראית. בפסוק מספר שמות "וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם הַזֶּה בְּעֵינֵי מִצְרָיִם וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לאֹ תֵלְכוּ רֵיקָם" (שמות ג 21) מופיעים שני פעלים מהשורש הל"ך, הראשון שבהם מופיע עם סיומת ־ן והשני בלעדיה (להלן נכנה צורות אלו צורות עם סיומת ־ 0). שאלת תפקידה של הסיומת, המכונה במחקר נו"ן פרגוגיקום, עמדה במרכזם של דיונים רבים, שבעליהם ביקשו לנסח את ההבדל בין צורות הבאות עמה ובין צורות עם הסיומת ־ 0. אחת ההנחות המקובלות בספרות היא שהצורה עם הסיומת ־ן היא צורה עתיקה, מורשה מן הענף השמי הצפוני־מערבי שקדם לעברית המקראית. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | The Syntactical Status of Verbal Forms Endings with Final Nun in First Temple Prose |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 145-182 |
| Number of pages | 38 |
| Journal | מחקרים בלשון |
| Volume | טז |
| State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- Grammar, Comparative and general -- Sentences
- Grammar, Comparative and general -- Suffixes and prefixes
- Grammar, Comparative and general -- Topic and comment
- Grammar, Comparative and general -- Verb
- Hebrew language -- Morphology
- Hebrew language, Biblical
- Semitic languages