הקשר בין צומתי חיים לבין זקנה מוצלחת ותפקידה הממתן של התמקדות במידע חיובי

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין האופן שבו מסופר סיפור החיים באמצעות צומתי חיים לבין רמת הרווחה הסוייקטיבית שהינה מדד לזקנה מוצלחת, וכן לבחון בהקשר זה את תפקידה הממתן של הנטייה הקוגניטיבית להתמקד במידע חיובי. השיטה: המחקר כלל מדגם נוחות של 147 זקנים ישראליים בני 65 ומעלה, שמילאו שאלונים בשנים 2011-2012. השערת המחקר הראשונה ניבאה כי משתתפים אשר דיווחו על זיכרונות מגדירי עצמי מסוג של צמתי חיים חיוביים יותר, ידווחו על רמה גבוהה יותר של רווחה סובייקטיבית. השערת המחקר השנייה ניבאה כי הנטייה הקוגניטיבית להתמקד במידע חיובי יכולה להחליש את הקשר בין צומתי חיים לבין רווחה סובייקטיבית. תוצאות: הממצאים מראים כי קיים קשר בין דיווח על מספר רב יותר של צומתי חיים חיוביים לבין רמה גבוהה יותר של רווחה סובייקטיבית. בנוסף, מממצאי המחקר עולה כי הנטייה להתמקד במידע חיובי ברמה נמוכה ובינונית, ממתנת את הקשר בין צומתי חיים לבין רווחה סובייקטיבית. בניגוד למשוער, התמקדות במידע חיובי ברמה גבוהה, מחלישה את הקשר בין צומתי חיים לרווחה סובייקטיבית. מסקנות: אפשר להסיק מהממצאים כי מדובר במנגנון של פיצוי. אנשים שנוטים להיזכר במספר קטן של צומתי חיים חיוביים, יכולים לפצות על כך דרך התמקדות במידע חיובי המסייע לשמור על רמה גבוהה של רווחה סובייקטיבית אל מול תסריט העולם העויין. מחקרי המשך יוכלו לבחון אם התערבות שתשפיע על בחירת האופן שבו מסופר סיפור החיים ושתעזור לאדם להטות את התמקדותו למידע חיובי, יכולה לשפר את רווחתם הסובייקטיבית של אנשים זקנים, ולהביאם לזקנה מוצלחת יותר. (מתוך המאמר)