Abstract
האידיאולוגיה החרדית ה"קנאית", הרואה בעברית החדשה חלול לשון הקודש, אינה רווחת כיום בקרב חרדים ישראלים. רק קבוצות קיצוניות מעטות, ובייחוד כאלה המשתייכות אל "העדה החרדית" או קשורות אליה, עדיין משמרות את ההתנגדות העקרונית לעברית כשפת דיבור, אף שבשעת הצורך חבריהן מדברים בה לצד הייידיש. קבוצות אלו מקפידות להבחין הבחנה ברורה בין לשון קודש ל"עברית", הבחנה הניכרת בעיקר בהגייה האשכנזית של לשון קודש. שלא כהגיית החרדים האשכנזים המבדילה בין עברית ללשון קודש, בקרב חרדים ספרדים רבים אין הבדלים של ממש בין שני סוגי העברית. מעניינת איפוא תגובתם של קנאים אשכנזים למערכת לשונית חרדית שבה שתי הלשונות נהגות בצורה דומה. הרי ההגייה הנתפסת בתודעת הקנאים כהגיית ה"עברית" קרובה מאוד לעברית שפת הקודש המשמשת חרדים ספרדים. המאמר בוחן שלושה מקרים שבהם "התנגשה" התפיסה הלשונית הקנאית עם המציאות הישראלית ודן בדרכי ההתמודדות עם המתח בין שני סוגי העברית.
| Translated title of the contribution | The opposition of ultra-Orthodox "zealots" to Modern Hebrew in contemporary Israel |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 123-132 |
| Number of pages | 10 |
| Journal | כרמלים: לחקר הלשון העברית ולשונות סמוכות |
| Volume | 11 |
| State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- Ashkenazim
- Hebrew language
- Hebrew language -- Phonetics
- Holiness
- Sephardim -- Israel
- Ultra-Orthodox Jews
- Yiddish language
- ha-ʻEdah ha-ḥaredit (Jerusalem)