הזיקה בין הקוד הבלתי פורמלי לתפיסות צדק חלוקתי: מבט השוואתי

המחברת מבקשת לבחון האם, ועד כמה, קיימים הבדלים בין שיפוטי צדק של מתבגרים מקבוצות שונות ביחס לחלוקה של משאבי יוקרה, כוח, הזדמנויות לימוד ומשאבים כספיים. מאמר זה בוחן ממבט השוואתי את הסוגיה של "צדק חברתי חלוקתי" באמצעות מחקר אמפירי של "שיפוטי צדק" בקרב כ-10,000 מתבגרים צעירים - בני קיבוץ ועירוניים בישראל (בשנות ה-80) מחד גיסא ובני נוער בגרמניה המזרחית (לאחר המהפכה בתחילת שנות ה-90) מאידך גיסא. במחקר כמותי קפדני של עמדות בקרב תלמידים בוחנת החוקרת את העדפותיהם של בני נוער באשר לכללי החלוקה של ארבעת המשאבים השונים. המחקר מנסח אופרטיבית מושג אבסטרקטי - צדק - ומעביר אותו במסננת כמותית במונחים ברורים, אך גם גמישים באופן מהותי ורגישים להקשר. המחברת משוחחת ישירות עם עבודתו של כהנא, שעסק רבות בסוגיה של אוריינטציות פרו-חברתיות וזיקתן למבנה חברתי בלתי פורמלי. המחברת מצביעה על "עיוורון" להקשרים תרבותיים מקרו-חברתי בעבודתו של כהנא - אותם הקשרים שבהם מתפתחות מערכות שיפוט ערכי. מטרת המאמר היא להרחיב ולהעמיק באמצעות מחקר אמפירי את הבנת הזיקה בין ההקשר התרבותי המקרו-חברתי לבין תפיסות צדק מנוגדות - "שוויונית" ו"אלטיסטית". המחקר מצביע על התפקיד שממלא ההקשר בעיצוב תפיסותיהם של מתבגרים מעבר למבנה הבלתי פורמלי. ראובן כהנא הניח כי מבנה והקשר חברתי-תרבותי מסוימים שזורים זה בזה, וכי לעתים קשה לפענח ולהפריד בין התפקיד שממלאים גורמים מבניים לבין זה שממלאים הגורמים התרבותיים בעיצוב תפיסות הצדק של אוכלוסייה נתונה. המחברת טוענת כי הפרדה זו הנה אפשרית, לא רק אמפירית כי אם גם אנליטית. בהקשר זה ניתן להציע כי המבנה הבלתי פורמלי משמש כמעין מתווך בין גורמים תרבותיים לבין תפיסות צדק של הפרט. (מתוך המאמר)