TY - BOOK
T1 - The Effect of Media Types, Message Cues and Framing on Investment Decisions
AU - Yablowitz, Michal Gaziel
AU - יבלוביץ, מיכל גזיאל
AU - רבן, דפנה ר.
AU - Raban, Daphne R.
N1 - Copyright - Database copyright ProQuest LLC; ProQuest does not claim copyright in the individual underlying works.
Last updated - 2021-11-27
M1 - 28753783
PY - 2013
Y1 - 2013
N2 - המחקר הנוכחי ביקש לבחון את ההשפעה של בלוגים טכנולוגיים המסקרים חברות הזנק על קבלת ההחלטות וסכומי ההשקעות של משקיעים. הבלוגים הטכנולוגים (blogs-Tech (מהווים מוקד פופולארי של פעילות עיתונאית ברשת האינטרנט ומסקרים תפניות עסקיות בזירת הטכנולוגיה העילית הבינלאומית. בניגוד לעיתונות המסורתית, מקורות המידע של הבלוגים מושתתים, פעמים רבות, על ידיעות פנימיות ולא רשמיות המודלפות מתוך החברות ובשל כך נתפסים כאלטרנטיבה לעיתונות הכלכלית הסטנדרטיתמן הצד השני נמצא קהל הקוראים המכיל, בין השאר, משקיעים בעלי הון סיכון התרים אחר חברות הזנק פוטנציאליות תוך התמודדות עם אי הודאות הגבוהה המאפיינת את ההשקעה בהן. על מנת לשער כיצד קהל המשקיעים מושפע מן הידיעות הכלכליות המתפרסמות בטק-בלוגים הוצגו מחקרים המתייחסים לתהליכי עיבוד מידע עסקי בקרב משקיעים. ממחקרים אלה עולה כי תהליכי עיבוד המידע החדש מוטים כתוצאה ממעורבות רגשית מוגברת של משקיעים בהשקעות בעלות אי-ודאות גבוהה. מטבע הדברים, קיומן של הטיות בעיבוד המידע עלול להוביל להחלטות השקעה .(Baron, 1998) שגויותזאקארקיס ושפרד (2001, Shepherd and Zacharackis (התייחסו להטיית הביטחון המוגבר Overconfidence( (bias כאל גורם שכיח בעיבוד המידע שעשוי להעיב על שיפוט נכון של ההשקעות. במסגרת הטיה זו משקיעים מעדיפים לחפש מידע שיאשר את התחושות האינטואיטיביות שלהם לגבי ההשקעה או לחילופין להתעלם ממידע שסותר אותןתאוריית השיפוט החברתי (theory judgment Social ,(התומכת בטענת החוקרים, מתארת שני סוגים של מידע שבאמצעותו מתקבלות החלטות - רמזים קוגניטיביים ורמזי משימה. רמזים קוגניטיביים הם מחשבות או אמונות המופיעות כתגובה לגירוי כלשהו ומסייעות בקטלוגו כטוב או רע, הצלחה או כישלון וכו'. רמזים קוגניטיביים בהקשר של קבלת החלטות השקעה הם קריטריונים פשוטים שנתפסים ע"י המשקיעים כמבחינים בצורה בינארית בין הצלחה לכישלון. דוגמאות לקריטריונים כאלו הם היקף שוק, יכולת מנהיגות או הכרות עם השוק שבו פועלת החברה הפוטנציאלית להשקעה. יחד עם זאת, האבחנה הפשטנית בין מצבי הצלחה וכישלון מנטרלת את הרגישות לאותן דקויות שעשויות לקבוע את תוצאות ההשקעה. לעומת הרמזים הקוגניטיביים קיימים רמזי המשימה אשר מתייחסים לקריטריונים מורכבים יותר שיכולים להבחין בין תוצאות השקעה שונות אולם משקיעים לא מרגישים נוח להשתמש בהם בשל מורכבותם. דוגמא לקריטריונים כאלו הם זמן פיתוח המוצר, יתרונות המוצר בשוק וכו'. הצורך של המשקיעים בביסוס האינטואיציות שלהם לגבי החלטת ההשקעה מביא להעדפת השימוש ברמזים קוגניטיביים.חד עם זאת, תאוריית השיפוט החברתי מתייחסת לשני סוגי הרמזים בתוך מידע עסקי סטנדרטי (תכניות עסקיות, תמציות מנהלים) אך אינה נוגעת ליחס המשקיעים למידע עסקי הטמון בדיווחים עיתונאיים באמצעי תקשורת המונים. קורן וסנסטיין (1999, Sunstein & Kuran , (מציעים קיצור קוגניטיבי נוסף המכונה "מפל הזמינות" Availability( (cascade המתייחס לנטיית המשקיעים לעקוב אחרי דיווחים תקשורתיים משום שהם זמינים לכלל ומייצרים תודעה קולקטיבית, על אף חוסר הדיוק שבהם. בכך הם מחזקים את בטחונו של המשקיע והופכים למשמעותיים בקבלת ההחלטות. מכאן עולה השאלה: כיצד מובנים דיווחים תקשורתיים שמסקרים אי-ודאות כלכלית כגון דיווח על חברת הזנק שטרם הניבה רווחים בולטים ותלויה בהשקעות מבחוץ?תאוריית המסגור (Framing (מתייחסת לאפיון שניתן לסיטואציות של אי-ודאות חברתית ע"י כיסוי תקשורתי באמצעי מדיה שונים. משום כך, אופן הסיקור של חברות ההזנק המייצגות אי-ודאות כלכלית ניתן לפיענוח באמצעות בחינת המסגור החיובי או השלילי שלהן. מטבע הדברים משקיע שנחשף למסגור חיובי של חברת הזנק יושפע בכיוון חיובי (וישקיע יותר כסף) ולהפך במקרה של מסגור שלילי.השילוב של שלוש התאוריות (השיפוט החברתי, מפל הזמינות והמסגור) מאפשר לשער כיצד יושפע משקיע מדיווח תקשורתי על חברת הזנק. עם זאת, עולה השאלה: האם לאמצעי המדיה עצמו נודעת השפעה מסוימת על החלטת ההשקעה?חקרים שונים מצביעים על נטייה של משקיעים להסתמך על מקורות מידע שמרניים ולא אוואנגרדיים & Hugon( (2012, Muslu .משום כך יש לשער כי השוואת השפעתם של אמצעי מדיה שונים כגון עיתון ובלוג על משקיעים תגלה את העדפתם לעיתון המסורתי על פני הבלוג
AB - המחקר הנוכחי ביקש לבחון את ההשפעה של בלוגים טכנולוגיים המסקרים חברות הזנק על קבלת ההחלטות וסכומי ההשקעות של משקיעים. הבלוגים הטכנולוגים (blogs-Tech (מהווים מוקד פופולארי של פעילות עיתונאית ברשת האינטרנט ומסקרים תפניות עסקיות בזירת הטכנולוגיה העילית הבינלאומית. בניגוד לעיתונות המסורתית, מקורות המידע של הבלוגים מושתתים, פעמים רבות, על ידיעות פנימיות ולא רשמיות המודלפות מתוך החברות ובשל כך נתפסים כאלטרנטיבה לעיתונות הכלכלית הסטנדרטיתמן הצד השני נמצא קהל הקוראים המכיל, בין השאר, משקיעים בעלי הון סיכון התרים אחר חברות הזנק פוטנציאליות תוך התמודדות עם אי הודאות הגבוהה המאפיינת את ההשקעה בהן. על מנת לשער כיצד קהל המשקיעים מושפע מן הידיעות הכלכליות המתפרסמות בטק-בלוגים הוצגו מחקרים המתייחסים לתהליכי עיבוד מידע עסקי בקרב משקיעים. ממחקרים אלה עולה כי תהליכי עיבוד המידע החדש מוטים כתוצאה ממעורבות רגשית מוגברת של משקיעים בהשקעות בעלות אי-ודאות גבוהה. מטבע הדברים, קיומן של הטיות בעיבוד המידע עלול להוביל להחלטות השקעה .(Baron, 1998) שגויותזאקארקיס ושפרד (2001, Shepherd and Zacharackis (התייחסו להטיית הביטחון המוגבר Overconfidence( (bias כאל גורם שכיח בעיבוד המידע שעשוי להעיב על שיפוט נכון של ההשקעות. במסגרת הטיה זו משקיעים מעדיפים לחפש מידע שיאשר את התחושות האינטואיטיביות שלהם לגבי ההשקעה או לחילופין להתעלם ממידע שסותר אותןתאוריית השיפוט החברתי (theory judgment Social ,(התומכת בטענת החוקרים, מתארת שני סוגים של מידע שבאמצעותו מתקבלות החלטות - רמזים קוגניטיביים ורמזי משימה. רמזים קוגניטיביים הם מחשבות או אמונות המופיעות כתגובה לגירוי כלשהו ומסייעות בקטלוגו כטוב או רע, הצלחה או כישלון וכו'. רמזים קוגניטיביים בהקשר של קבלת החלטות השקעה הם קריטריונים פשוטים שנתפסים ע"י המשקיעים כמבחינים בצורה בינארית בין הצלחה לכישלון. דוגמאות לקריטריונים כאלו הם היקף שוק, יכולת מנהיגות או הכרות עם השוק שבו פועלת החברה הפוטנציאלית להשקעה. יחד עם זאת, האבחנה הפשטנית בין מצבי הצלחה וכישלון מנטרלת את הרגישות לאותן דקויות שעשויות לקבוע את תוצאות ההשקעה. לעומת הרמזים הקוגניטיביים קיימים רמזי המשימה אשר מתייחסים לקריטריונים מורכבים יותר שיכולים להבחין בין תוצאות השקעה שונות אולם משקיעים לא מרגישים נוח להשתמש בהם בשל מורכבותם. דוגמא לקריטריונים כאלו הם זמן פיתוח המוצר, יתרונות המוצר בשוק וכו'. הצורך של המשקיעים בביסוס האינטואיציות שלהם לגבי החלטת ההשקעה מביא להעדפת השימוש ברמזים קוגניטיביים.חד עם זאת, תאוריית השיפוט החברתי מתייחסת לשני סוגי הרמזים בתוך מידע עסקי סטנדרטי (תכניות עסקיות, תמציות מנהלים) אך אינה נוגעת ליחס המשקיעים למידע עסקי הטמון בדיווחים עיתונאיים באמצעי תקשורת המונים. קורן וסנסטיין (1999, Sunstein & Kuran , (מציעים קיצור קוגניטיבי נוסף המכונה "מפל הזמינות" Availability( (cascade המתייחס לנטיית המשקיעים לעקוב אחרי דיווחים תקשורתיים משום שהם זמינים לכלל ומייצרים תודעה קולקטיבית, על אף חוסר הדיוק שבהם. בכך הם מחזקים את בטחונו של המשקיע והופכים למשמעותיים בקבלת ההחלטות. מכאן עולה השאלה: כיצד מובנים דיווחים תקשורתיים שמסקרים אי-ודאות כלכלית כגון דיווח על חברת הזנק שטרם הניבה רווחים בולטים ותלויה בהשקעות מבחוץ?תאוריית המסגור (Framing (מתייחסת לאפיון שניתן לסיטואציות של אי-ודאות חברתית ע"י כיסוי תקשורתי באמצעי מדיה שונים. משום כך, אופן הסיקור של חברות ההזנק המייצגות אי-ודאות כלכלית ניתן לפיענוח באמצעות בחינת המסגור החיובי או השלילי שלהן. מטבע הדברים משקיע שנחשף למסגור חיובי של חברת הזנק יושפע בכיוון חיובי (וישקיע יותר כסף) ולהפך במקרה של מסגור שלילי.השילוב של שלוש התאוריות (השיפוט החברתי, מפל הזמינות והמסגור) מאפשר לשער כיצד יושפע משקיע מדיווח תקשורתי על חברת הזנק. עם זאת, עולה השאלה: האם לאמצעי המדיה עצמו נודעת השפעה מסוימת על החלטת ההשקעה?חקרים שונים מצביעים על נטייה של משקיעים להסתמך על מקורות מידע שמרניים ולא אוואנגרדיים & Hugon( (2012, Muslu .משום כך יש לשער כי השוואת השפעתם של אמצעי מדיה שונים כגון עיתון ובלוג על משקיעים תגלה את העדפתם לעיתון המסורתי על פני הבלוג
KW - Journalism
KW - Entrepreneurs
KW - Web sites
KW - Business plans
KW - Startups
KW - Decision making
KW - Product development
KW - Entrepreneurship
KW - Marketing
KW - Web studies
KW - 0646:Web Studies
KW - 0429:Entrepreneurship
KW - 0338:Marketing
KW - 0391:Journalism
M3 - דוח
SN - 9798480649680
BT - The Effect of Media Types, Message Cues and Framing on Investment Decisions
PB - University of Haifa (Israel)
CY - Ann Arbor
ER -