פונדקאות ואבהות בקרב זוגות גברים הומוסקסואלים בישראל

רקע: על פי "חוק ההסכמים לנשיאת עוברים" משנת 1996, זוגות גברים הומוסקסואלים אינם זכאים לקיים הליך פונדקאות בארץ ונאלצים על כן לפנות להליכי פונדקאות במדינה זרה. אילוץ זה מחייב זוגות הומוסקסואלים להתמודד עם השלכות מורכבות שאינן חלות על הזוגות ההטרוסקסואלים המקיימים את התהליך בישראל. עם זאת, מעט הינו ידוע על ההשלכות האישיות והחברתיות של הבחירה בהורות באמצעות פונדקאות ומימושה בקרב זוגות גברים הומוסקסואלים בישראל. מטרה: לבחון את חוויית ההורות של הגברים ההומוסקסואלים בישראל שבחרו לממש את הורותם באמצעות פונדקאות, מנקודת מבטם הם, על אתגריה האישיים, הזוגיים, החברתיים והמשפטיים. שיטה: המחקר התבצע בשיטות איכותניות של תצפיות וראיונות עומק מובנים למחצה. אוכלוסיית המחקר כללה שישה זוגות של גברים הומוסקסואלים ישראלים, נשואים או ידועים בציבור, בגילאי 35 עד 55 , אשר עברו הליכי פונדקאות בארה"ב, בהודו או ברוסיה. ממצאים: מניתוח הממצאים עולה כי הזוגות שהתראיינו החליטו שלא להכניס צלע נשית אל התא המשפחתי כפי שזוג הטרוסקסואלי לא היה עושה. באשר לשאלת זהותו של האב הביולוגי (תורם הזרע להליך הפונדקאות), טענו המרואיינים כי מעוניינים ביותר מהליך פונדקאות אחד ולפיכך אין לזה משמעות. המרואיינים ציינו שגילויים של הורות גאה בפומבי מושכים תשומת לב מהסביבה. עם התרחבות המשפחה בעקבות הולדת הילדים, היחסים התוך-משפחתיים הפכו קרובים וחמים יותר. הגברים במחקר תיארו את ישראל כמדינה אי־שוויונית ומפלה. בנוסף, המרואיינים העלו שוב ושוב את נושא: העיר תל אביב כמעין מרחב מוגן של הקהילה ההומו-לסבית. מסקנות והמלצות: במחקר הנוכחי נמצא כי ישנם לא מעט אתגרים בעלי מאפיינים ייחודיים, אשר איתם מתמודדים אבות הומוסקסואלים ואשר אינם מהווים חלק מהמציאות היומיומית של זוגות הטרוסקסואלים, ובכללם, יחס הסביבה כלפי המשפחה ה"גאה". על מנת לשפר את הטיפול במשפחות שבראשן עומד זוג גברים הומוסקסואלים, במיוחד לאחר השלמת הליך פונדקאות, על אנשי מקצועות הבריאות להכיר אתגרים ייחודיים אלה. (מתוך המאמר)