Abstract
במאמר נבחנת רפורמה במדיניות המיסוי הייעודי בתחומי הבריאות והביטוח הלאומי שהתרחשה בין השנים 1997-1986 והשפעותיה על הסגת מדינת הרווחה בשני תחומים: שחיקת בסיס המשאבים הכללי ושינויים במבנה המוסדי-מימוני של המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים. נמצא, שהרפורמה הפחיתה את שיעור דמי הביטוח הסוציאלי ממעסיקים ועצמאים ב-68 אחוזים, ושחקה את בסיס הגבייה ב-13 מיליארד ש"ח בשנה (נכון לשנת 2001). האסטרטגיה של הפחתת בסיס המשאבים מאפשרת לתלות את ה"צורך" בצמצום הוצאות והסגה בתוכניות הרווחה בחסרים תקציביים וגירעונות, ובכך היא מפחיתה את המחיר הפוליטי הכרוך בהסגת מדינת הרווחה ובפגיעה בתנאים הסוציאליים של הציבור. נוסף על כך הפכה הרפורמה את מוסדות הביטוח הסוציאלי (המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים) ממוסדות הממומנים בעיקר מגביית "דמי ביטוח" מן המבוטחים למוסדות שעיקר מימונם מגיע מתקציב המדינה. היפוך זה מבטא תהליך של מעבר ממדינת רווחה המבוססת על מוסדות "ביטוח סוציאלי" המעניקים זכאות ביטוחית אוניברסלית, שאינה תלויה בסדר עדיפות תקציבי, למודל שבו הרווחה מבוססת על תוכניות רווחה ממשליות, המקצות זכויות לפי סדר העדיפות המשתנה שהממשלה מחליטה עליו במסגרת מגבלות התקציב (תקציר מתוך המאמר).
| Translated title of the contribution | Restructuring the welfare state and defunding the resource Base 1986-1997 |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 62-82 |
| Number of pages | 21 |
| Journal | ביטחון סוציאלי |
| Volume | 67 |
| State | Published - 2004 |
IHP Publications
- ihp
- Social policy
- Welfare state
- ha-Mosad le-viṭuaḥ leʼumi
