Abstract
כידוע, רשב"ם מקדיש תשומת לב רבה לפרטים המופיעים בסיפורי התורה ומסביר את תפקידם הספרותי בהקשרם. אחת משיטותיו המפורסמות להסביר את הופעתם של פרטים היא עקרון ההקדמה. לפי עיקרון זה מסביר רשב"ם את נחיצותם של פרטים סיפוריים באמצעות ההנחה שהם אמנם אינם נצרכים במקומם, אולם הם נדרשים להבנת עניין מסוים שיתעורר בהמשך הדברים. אלעזר טויטו הגדיר את העיקרון בזו הלשון: 'הכתוב הקדים למסור מידע מסוים כדי שההמשך יהיה מובן לקורא'. ועוד הוסיף: עניין ה'הקדמות' מעיד על גישה ספרותית מובהקת. רשב"ם מגלה באמצעותו שספר התורה הוא חיבור ערוך היטב. כותב התורה מתחשב בקורא ומכין אותו מראש למה שיבוא בהמשך. יש מבנה מחושב לספר בכללותו ולכל חלק ממנו כשהוא לעצמו. ההקדמה היא סימן לחתירה לשלמות הגיונית של המסופר. תרומת ההקדמה להבנת הסיפור היא כה חשובה עד כי העדרה עלול למנוע מן הפרשן הבנה שלמה של העלילה. לראשונה רשב"ם משתמש בעקרון ההקדמה בפירושו לבר' א, א, שבו הוא מציג את תפיסתו לפרשת הבריאה. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Rashbam's Commentary to the Creation |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 95-107 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | JSIJ |
| Volume | 10 |
| State | Published - 2012 |
IHP Publications
- ihp
- Bible -- Criticism, interpretation, etc
- Bible as literature
- Creation
- Ibn Ezra, Abraham ben Meïr -- 1089-1164
- Samuel ben Meir -- active 11th century-12th century