מהות הקהילה ב"יער קהילתי": בהדגמה על יער בלפור, מגדל העמק

יער בלפור שעוטף את מגדל העמק סבל מהזנחה וניכור מצד האוכלוסיה המקומית. הקרן הקיימת לישראל, המקדמת פיתוח יערות קהילתיים, יזמה תהליך מובנה של גיבוש מודל ותהליך לשיתוף ציבור ביער בלפור במטרה לרתום את הקהילה המקומית לאחריות כלפי היער ולפיתוח פעילויות קהילתיות. מטרה נוספת הייתה ביסוס מודל יישומי להחלת התהליך ביערות נוספים. המודל המבוסס על שיתוף פעולה בין קק"ל - הארגון האמון על ניהול היער, בין אגפי העירייה - האמונים על ניהול העיר ובין הקהילה הוא המודל הבסיסי להצלחת התהליך בכל מקום. יחד עם זאת, ביערות קהילתיים, כמו בתהליכים קהילתיים אחרים, יישום המודל הוא תלוי אנשים ולא תלוי "הגדרת תפקיד". משמע, יש צורך בכוח מניע ראשוני לגייס אנשים לפעולה ולהכרה בחשיבות התהליך, כך שליווי חיצוני להתנעת התהליך, הגדרת המטרות, וגיבוש קבוצת הפעילים הראשונה הינו חיוני. קבוצת "נאמני היער" שקמה במגדל העמק היא מבוססת, פעילה ומשמעותית מאוד בחיי הקהילה והתרבות בעיר. תהליך זה, של העצמה קהילתית שם את הקהילה וצרכיה במרכז, במודל של שיתוף פעולה בין קק"ל לבין התושבים והעירייה. כפועל יוצא מכך, יוצא היער נשכר בתחזוקה, חידוש תשתיות ובעיקר בהחזרת התושבים המקומיים לחיקו. (מתוך המאמר)