Abstract
המאמר יעסוק באופן שבו הסובייקט מיוצג במשפטי העברית המדוברת: אעשה ניסיון ראשוני לאפיין קבוצה של נסיבות שבהן דוברי השפה מביעים יחידות שיח אינפורמטיביות (בניגוד ליחידות המסדירות את השיח) באמצעות שימוש במשפטים חד-איבריים, משפטים הכוללים פרדיקט בלבד ללא אזכור מפורש של הסובייקט, לעומת הנסיבות שבהן הם מציינים במפורש גם את הסובייקט. במאמר זה אבחן משפטים חד-איבריים שהרפרנט שלהם נמצא בתוך השיח. המצע התאורטי שביסוד עבודה זו משלב את תוצאות מחקריה של מירה אריאל על הנסיבות שבהן דוברים משתמשים בביטויים רפרנציאליים אנאפוריים דוגמת כינויי גוף ורמז, עם תוצאות מחקריהם של שלמה יזרעאל ואסתר בורוכובסקי בר-אבא על דרכיה של העברית המדוברת ביצירת מבעים קוהרנטיים, ובמיוחד עם מסקנותיהם בדבר מאפייני השיח של משפטים שיזעאל מכנה "חד-איבריים" ואסתר בורוכובסקי בר-אבא מכנה "מקוצרים".
| Translated title of the contribution | Levels of comprehension and ways of representing the subject in spoken Hebrew. |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 477- 501 |
| Number of pages | 25 |
| Journal | תעודה |
| Volume | כז |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Conversation
- Grammar, Comparative and general -- Sentences
- Grammar, Comparative and general -- Verb phrase
- Hebrew language -- Spoken Hebrew