Abstract
עקרון תום הלב הוא עקרון מרכזי בהליכי פשיטת הרגל, בפרט כאשר אלה מוגשים ביוזמת חייב. דרישת תום הלב מופיעה מספר פעמים בפקודה, והיא שזורה כחוט השני לכל אורך ההליך - החל מהבקשה לצו כינוס, דרך ההכרזה על פשיטת הרגל וכלה בבקשת ההפטר. המאמר מנתח את הפסיקה הענפה בנושא, ובוחן האם היא עולה בקנה אחד עם התכלית של הליכי פשיטת רגל. הטענה המרכזית במאמר היא כי תכלית הליך פשיטת הרגל אינה רק מתן "חסד לחייב", כפי שרואה אותו פעמים רבות הפסיקה. להפטר בפשיטת רגל יש תועלות חברתיות משקיות, משום שהוא מחזיר חייבים למעגל העבודה, מפחית את תשלומי הסעד שהחברה משלמת עבורם, ומתמרץ אותם לייצר הכנסות. פסיקה שרואה את דרישת תום הלב רק כמכשיר לבדיקת ניקיון כפיהם של חייבים תוך כדי ההליך, ו"מענישה" חייבים שלא עומדים בסטנדרט ההתנהגות הנדרש, מחמיצה את התועלות החברתיות שניתן להפיק מההליך. היא מצמצמת במידה רבה מדי את יכולתם של חייבים לקבל הפטר, ובכך מונעת מחייבים פוטנציאלים להשתקם - לא רק לטובתם האישית אלא גם לטובת המשק בכללותו. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Good Faith in Individual Bankruptcy Proceedings |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 845-884 |
| Number of pages | 40 |
| Journal | משפטים |
| Volume | מ"ו |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2017 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 10 Reduced Inequalities
IHP Publications
- ihp
- Bankruptcy
- Debt
- Good faith (Law)
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver