Abstract
מחלת הסכיזופרניה קשורה בסטיגמה, ולכן אין זה מפתיע שאנשים המאבחנים בסכיזופרניה נתונים בדילמה אם לחלוק מידע זה עם אחרים. למרות החשיבות הרבה של הנושא בחיי היום-יום של אנשים אלה, מפתיע כי הוא כמעט שלא נחקר. במחקרי הנוכחי נערכו ראיונות עומק עם 13 איש (בני 27-50) שאובחנו עם סכיזופרניה והתנסו בחשיפה עצמית, קרי בשיתוף הזולת על מחלתם. הנתונים נותחו ניתוח נושאי בגישה הפנומנולוגית, המתמקדת בחוויית האדם את אירועי חייו. נמצאו שני סוגי חשיפה: חשיפה מאולצת וחשיפה מבחירה. חשיפה מאולצת נעשית שלא מבחירה אישית ואילו חשיפה מבחירה באה בעקבות מערכת שיקולים הכוללת גורמים מעכבי חשיפה ומקדמי חשיפה. המרואיינים דיווחו שלאחר החשיפה נתקלו בתגובות שליליות, כמו דחייה על-ידי אחרים, וגם בתגובות חיוביות, כמו אמפתיה. ממצאי המחקר נדונים לפי תאוריית ניהול המידע הפרטי העוסקת במצבים שבהם אין שליטה או אין ברירה והמחלה נחשפת, ובמצבים שבהם יש בחירה מודעת להיחשף. בשני המקרים ייתכן שהחשיפה מקלה על המועקה הנובעת מהסתרה, אך היא מציבה אתגרים רבים אחרים. התרומה הייחודית של המחקר הנוכחי היא בהתבוננות מנקודת מבטם של אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה על הסיבות לחשיפה או לאי-חשיפה, ועל הרווחים, הסיכונים והמחסומים המשפיעים על ההחלטה להיחשף. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Exploring the process of self-disclosure from the perspective of people coping with Schizophrenia |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 161-186 |
| Number of pages | 26 |
| Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
| Volume | ל"ז |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Mentally ill
- Schizophrenia
- Self-disclosure
- Stigma (Social psychology)