התפתחויות במשפט הפלילי הדיוני והמהותי - 2012-2014

למראית עין, שלוש השנים האחרונות לא סימנו מהפכות גדולות במשפט הפלילי, למעט שינוי משמעותי יחיד עלי ספר שנקבע בתחום הענישה, בחקיקת 113 תיקון לחוק העונשין. אלא שמאחורי הקלעים התרחשו תהליכים בעלי חשיבות, שחלקים גדולים מהם אינם נחשפים למעיין בספר החוקים או בפסקי הדין של בית המשפט העליון בלבד. ברשימה זו נסקרים כמה מתהליכים אלה והשפעתם על מערכת המשפט הפלילית. בתחום המעצרים המאמר סוקר את השפעותיה של תכנית ניהול משטרתית בשם "מפנה", שאף שלא התקבלה בהליך חקיקה או בפסיקה, נראה כי השפיעה על מערכת המשפט הפלילית בשנים אלו יותר מכל שינוי יחיד אחר והביאה, בין היתר, לעלייה ניכרת בהיקף השימוש במעצרים עד תום ההליכים. מנגד, דווקא בתחום גזירת הדין, שבו התיימר המחוקק לערוך שינויים מפליגים, אין ניכרים שינויים שכאלה. המרכיבים הצורניים של תיקון 113, כגון עצם קביעתו של מתחם ענישה והבניית ההנמקה של גזירת הדין, אכן אומצו בעיקרם בפסיקה, אולם המאפיינים המהותיים יותר של התיקון, כגון העלאת מעמדם של שיקולי השיקום וההגנה על הציבור, והפחתת מעמדו של שיקול ההרתעה, רוקנו מתוכנם בפסיקה במידה רבה. לבסוף, בתחום החלופות למשפט הפלילי מתוארים, מחד, תהליכים שיושמו בלא חקיקה, כגון הקמת בית משפט קהילתי ראשון בישראל ונוהל ההטיה של תיקים, ומאידך, רפורמה חקיקתית לסגירת תיק בהסדר אשר יישומה צומצם מאוד בעקבות התנגדות משטרתית. באמצעות סקירת מגמות אלו חושף המאמר את כוחו המוגבל של המחוקק בהנעת שינויים לעומת כוחם העדיף של גורמי האכיפה והתביעה בהנעה ובריסון של תהליכים במערכת המשפט הפלילית. בד בבד עם אלה מציג המאמר את גיבוש המדיניות המשפטית בסוגיות נוספות, ובהן הפסיקה המתפתחת באשר לחובת התביעה לחשוף את חומר החקירה בפני הנאשם ובאשר לראיות שבמדע. בסיכום נדונות המגמות המתוארות בסקירה וההשלכות לעתיד. (מתוך המאמר)