בכי כאמצעי תקשורת בקרב פעוטות בגילאי שנתיים-שלוש עם מוגבלות קשה ומורכבת

Translated title of the contribution: Crying as preliminary communicative attempts by infants with severe IDD

Orit E Hetzroni, אביבית שכטר

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

בכי הוא אמצעי תקשורת עיקרי דרכו מסמן התינוק למטפל שהוא זקוק לסיפוק צרכיו, והוא מתריע ומניע את המטפל להיענות לצרכיו. עבור תינוקות עם לקויות התפתחותיות הופך לעיתים הבכי, שבבסיסו הוא מנגנון הישרדות רפלקסיבי, לכלי העיקרי לתקשורת עם הסביבה. לבכי מתמשך המשמש כאמצעי תקשורת יש מספר חסרונות, כגון מאמץ גופני אצל התינוק, התעלמות הסביבה עד כדי סכנה ממשית לחיי התינוק, התפתחות חוסר אונים מתמשך אצל הפעוטות, תחושת כעס מצד ההורים, אשר במקרים קיצוניים עלול להסתיים בהתעללות בילד. לאור הבעייתיות של הבכי המתמשך, יש צורך במתן תכנית אלטרנטיבית שתציע כלי תקשורתי חלופי לבכי. תקשורת תומכת וחלופית (תת"ח) עשויה לספק מענה מעין זה. מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק את השפעתה של תכנית התערבות הכוללת אימון של תפקוד תקשורתי עם שימוש בתת"ח על שיעור הבכי המשמש כאמצעי תקשורתי בקרב פעוטות עם לקויות התפתחותיות קשות ומורכבות בגילאי שנתיים-שלוש, כמו גם את השפעתה של ההתערבות על מספר הכשלים התקשורתיים של המטפלות ואסטרטגיות התיקון של הפעוטות בעת האינטראקציה ביניהם.
Translated title of the contributionCrying as preliminary communicative attempts by infants with severe IDD
Original languageHebrew
Pages (from-to)11-19
Journalתקשורת תומכת וחליפית
Volume30
StatePublished - Oct 2014

Keywords

  • תקשורת תומכת וחליפית
  • בכי
  • ילדים בעלי צרכים מיוחדים בגיל הרך
  • מטפלות בילדים
  • לקות תקשורת
  • Child care workers
  • Crying
  • Communication devices for people with disabilities
  • People with disabilities -- Means of communication
  • Communicative disorders

Cite this