משפט פלילי, ריבוד אתני ולגיטימציה פוליטית: בין ייצוגיים קולנועיים לרפורמה מוסדית

המאמר דן בהיבטים אמפיריים, פרשניים ונורמטיביים של האופן שבו דפוסי ריבוד חברתי משפיעים על שיעורי הפשיעה ושיעורי הויקטימיזציה בקרב מיעוטים אתניים ועל מידת האמון שלהם במערכת אכיפת החוק. זאת, באמצעות עיון בתמות משותפות המוצגות בכתיבה על סוגיה זו בתחומי הסוציולוגיה של המשפט והקרימינולוגיה, מחד, ובסרטים ראליסטיים המעניקים לה ייצוג קולנועי, מאידך, תוך ניתוח המאפיינים הפואטיים המאפשרים לקולנוע הראליסטי לתרום תרומה ייחודית להבנתנו את האבחנות המוצגות בספרות המחקרית בתחום זה. כדוגמה פרדיגמטית לייצוגיה של סוגיה זו בקולנוע הראליסטי העכשווי אתמקד בסרט 'עג'מי', המציג פרשנות מרתקת של המקום שמערכת האכיפה הפלילית תופסת בהווייתם ובתודעתם של המשתייכים לקהילות אתניות מוחלשות. המאמר מדגיש שתי תמות מרכזיות: התמה הראשונה עוסקת בחשיבותו של רכיב הלגיטימציה בכינון התנאים המאפשרים למערכת המשפט לאכוף את החוק באופן אפקטיבי. באמצעות דיון בתובנות המוצגות בכתיבה הסוציולוגית ובסרט 'עג'מי', המאמר מנתח את האופן שבו גורמים מוסדיים, פוליטיים ותרבותיים, הנטועים במבנה הריבודי המעצב את מתכונת היחסים שבין הרוב היהודי למיעוט הערבי בישראל, מגבילים באופן מבני את יכולתה של מערכת המשפט להתמודד בהצלחה עם האתגרים הכרוכים בלגיטימציה של פעולותיה. התמה השנייה שבה יתמקד הדיון עוסקת בהזנה ההדדית שבין סימפטומים שונים של המבנה הריבודי הקיים (שיעורי הפשיעה ושיעורי הוויקטימיזציה בקרב המיעוט הערבי וגירעון הלגיטימציה של מערכת המשפט) ובדילמות הנוגעות לייצוג התרבותי ולייצוג הפוליטי של הזיקות ההדדיות שבין סימפטומים אלה. בחלקו האחרון של המאמר נבחנים מודלים שונים של רפורמה שיש בה כדי לצמצם את הבעיות המתוארות בסרט 'עג'מי' ובכתיבה המחקרית העוסקת בהשפעתו של הריבוד האתני על דפוסי האכיפה של המשפט הפלילי תוך ניתוח השיקולים הנורמטיביים והמוסדיים המשפיעים על יכולת התממשותם ועל יכולת השפעתם של מודלים אלה במציאות הישראלית. (מתוך המאמר)