Abstract
המחקר מזכיר כמה דרכים להתמודדות עם המוות לאור הספרות המקראית ומקבילות מן המזרח הקדום. דרכים אלה יש בהן כדי להסביר את העיסוק המועט למדיי בהתמודדות עם המוות בתאולוגיה המקראית. הסברים אפשריים אלה אינם תואמים את השקפתו ומצבו של מחבר קהלת כמשתקף בספרו. הבנה זו שלפיה מחבר קהלת היה חכם, עשיר וללא צאצאים, עשויה לסייע בהבנת המקום שיש למוות בספר. נראה שהמחבר כתב את הספר לעת זקנתו, כאשר חש במוות הקרב וידע שלא הצליח להעמיד יורש. נסיבות אלו עושות את המוות תופעה כבדת משקל המעמידה בצל רבים מהישגי האדם בחייו. יתר על כן היא יכולה להפוך את ההבדלים בין בני אדם ואף בינם ובין בעלי חיים לחסרי משמעות. למחבר קהלת אשר זהותו עלומה, לנסיבות חייו ולהשקפת עולמו היה ככל הנראה חלק במשקלו של המוות ובראייה בו גורם מכריע הן בסיום חייו של האדם והן בהנצחת זכרו. ייתכן שכתיבת מגילת קהלת הייתה במודע או שלא במודע חלק ממאמציו של מחברה הערירי להטביע את חותמו בעולם. אולם אין בספר עדות מפורשת לעניין זה. מכל מקום, חיבורו נותר לאחר שנכנס לקאנון המקראי, והשפעתו של המחבר האלמוני עודנה תקפה אלפי שנים לאחר מותו.
Translated title of the contribution | Coping with Death in Qohelet in Light of Biblical and Ancient Near Eastern Literature |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 28-51 |
Number of pages | 24 |
Journal | בית מקרא |
Volume | 57 |
Issue number | ב |
State | Published - 2012 |
IHP Publications
- ihp
- Bible -- Ecclesiastes
- Gilgamesh
- Middle East -- Civilization