מ"שיתוף" ל"השתתפות" ומ"שייכות" ל"מעורבות" - הערכת מודל שיתוף הקהילה ביער הקהילתי מגדל העמק

שיתוף הקהילה המקומית המתגוררת בסמוך ליער הוא ערך מרכזי בהגדרה, בהקמה ובניהול השוטף של "יער קהילתי". יער בלפור, שעוטף ככפפה את מגדל העמק, סבל מהזנחה וניכור מצד האוכלוסייה המקומית. קרן קימת לישראל, המקדמת פיתוח יערות קהילתיים, יזמה תהליך מובנה של גיבוש יסודות ליער קהילתי ביער בלפור במטרה לרתום את הקהילה המקומית לאחריות כלפי היער ולפיתוח פעילויות קהילתיות. מטרה נוספת הייתה ביסוס מודל יישומי להחלת התהליך על ידי קק"ל ביערות נוספים. במסגרת התהליך, שארך כשנתיים, בשנים 2008 ‑ 2009, זוהו פעילים בקהילה ונערכו מהלכים לרתימתם לקבוצה פעילה ומגובשת של "נאמני יער", קבוצה הפעילה גם כיום, חמש שנים לאחר סיום תהליך גיבוש המודל והקבוצה. ניתוח מעמיק של התהליך העלה סוגיות מרכזיות במעורבות ציבורית בתהליכי ניהול ותכנון, מהן ניתן להשליך על פיתוח וניהול יערות קהילתיים נוספים בישראל: "שיתוף" לעומת "השתתפות": גיבוש היער הקהילתי דרש שינוי תפיסתי בקק"ל – העברה אמיתית של סמכויותיה ביער לקהילה המקומית. "אדישות" לעומת "אחריות": גיבוש היער הקהילתי דרש שינוי תפיסתי בעירייה — תעדוף היער כמרחב עירוני הראוי לטיפוח, תוך לקיחת אחריות על תקצוב לאורך זמן והעצמת התהליך, כמו גם האצלת סמכויות לקהילה על ידי נציגיה. "מעורבות" לעומת "שייכות": השינוי התפיסתי המשמעותי ביותר הנדרש הוא של התושבים – העלאת המודעות לחשיבות היער, מעורבות פעילה ותורמת בתהליכי ניהול וטיפוח היער והרגשת שייכות ליער כמרחב מחייה אישי וקהילתי. מודל הקמת וניהול היער הקהילתי, שנבנה במחקר זה, מבוסס על שיתוף פעולה בין קק"ל — הארגון האמון על ניהול היער, עיריית מגדל העמק — האמונה על ניהול העיר והקהילה. זהו מודל בסיסי להצלחת התהליך בכל מקום. במקביל לתהליך הקמת היער הקהילתי, העירייה וקק"ל פיתחו ביערות העוטפים את העיר פארקים, חניונים ושבילי אופניים והליכה, אשר בחלקם היו פרי החזון שנבנה עם פעילי היער הקהילתי, פעילות שחיזקה ומינפה במידה רבה את פרויקט היער הקהילתי. (מתוך המאמר)