TY - JOUR
T1 - האם זנחו העות'מאנים את עכו? עדויות קרטוגרפיות לכוונה לפתח את העיר בשלהי התקופה העות'מאנית
AU - בן בסט, יובל
AU - בן-ארצי, יוסי
N1 - למאמר מצורפים נספחים: נספח 1: מפת העיר עכו, אמצע 1880; נספח 2: מפת דרכים ורכבות עות'מאנית, כנראה שנות השמונים של המאה התשע עשרה; נספח 3: קטע ממפת דרכים ורכבות עות'מאנית, כנראה שנות התשעים של המאה התשע עשרה; נספח 4: מפת זיכיון להקמת קו רכבת בלוונט, כנראה שנות התעשים של המאה התשע עשרה; נספח 5: נתוני המפות העות'מאניות שעליהן מבוסס המאמר
PY - 2018
Y1 - 2018
N2 - במאמר זה נבחנת באמצעות מפות עות'מאניות התפיסה המקובלת של התהליך הגיאוגרפי-היסטורי שהתרחש משני צידיו של מפרץ חיפה בשלהי תקופת השלטון העות'מאני. על פי תפיסה זו עכו, שהייתה העיר הראשית ומרכז השלטון העות'מאני בצפון ארץ-ישראל, שקעה בהדרגה ובאופן בלתי נמנע בתקופה הנדונה, מסיבות פוליטיות וצבאיות ובעיקר מסיבות טכנולוגיות שהיו קשורות לספינות המסחר הבין-לאומי. בו בזמן מצידו האחר של המפרץ הלכה ותפסה את מקומה חיפה, והיא הפכה בשלהי המאה התשע עשרה למרכז הכלכלי ולעוגן צמיחה אזורי; תהליך זה קיבל הכרה רשמית מצד שלטון המנדט הבריטי עם הבחירה בחיפה לבירת מחוז הצפון ולמוקד פיתוח ברמה גיאו-אסטרטגית, כחלק מהאימפריה הבריטית חובקת העולם. המעטים שעסקו בתהליך זה, בעיקר מנקודת המבט של תולדות חיפה, ראו בשלטון העות'מאני גורם סביל, אשר צפה בתהליך ממרחק ובאדישות ולא נקט יוזמות לשימור כוחה הכלכלי של עכו, שהייתה העיר המרכזית בצפון הארץ מאות בשנים. על סמך עדויות קרטוגרפיות עות'מאניות טוענים המחברים שהשלטונות האימפריאליים דווקא פעלו לבלימת ירידת מעמדה של עכו, והכינו שורה של תוכניות פיתוח שעשויות היו להעניק לה כוחות חדשים להתמודד עם התמורות שחלו בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים באמצעי התחבורה והספנות. אולם לא עלה בידיהם להשיג את מטרתם, לא מעט בשל חוסר יכולתם לממש את תוכניותיהם וכן מפני שחיפה נתפסה כמתאימה יותר לשמש הנמל הראשי של האזור.
AB - במאמר זה נבחנת באמצעות מפות עות'מאניות התפיסה המקובלת של התהליך הגיאוגרפי-היסטורי שהתרחש משני צידיו של מפרץ חיפה בשלהי תקופת השלטון העות'מאני. על פי תפיסה זו עכו, שהייתה העיר הראשית ומרכז השלטון העות'מאני בצפון ארץ-ישראל, שקעה בהדרגה ובאופן בלתי נמנע בתקופה הנדונה, מסיבות פוליטיות וצבאיות ובעיקר מסיבות טכנולוגיות שהיו קשורות לספינות המסחר הבין-לאומי. בו בזמן מצידו האחר של המפרץ הלכה ותפסה את מקומה חיפה, והיא הפכה בשלהי המאה התשע עשרה למרכז הכלכלי ולעוגן צמיחה אזורי; תהליך זה קיבל הכרה רשמית מצד שלטון המנדט הבריטי עם הבחירה בחיפה לבירת מחוז הצפון ולמוקד פיתוח ברמה גיאו-אסטרטגית, כחלק מהאימפריה הבריטית חובקת העולם. המעטים שעסקו בתהליך זה, בעיקר מנקודת המבט של תולדות חיפה, ראו בשלטון העות'מאני גורם סביל, אשר צפה בתהליך ממרחק ובאדישות ולא נקט יוזמות לשימור כוחה הכלכלי של עכו, שהייתה העיר המרכזית בצפון הארץ מאות בשנים. על סמך עדויות קרטוגרפיות עות'מאניות טוענים המחברים שהשלטונות האימפריאליים דווקא פעלו לבלימת ירידת מעמדה של עכו, והכינו שורה של תוכניות פיתוח שעשויות היו להעניק לה כוחות חדשים להתמודד עם התמורות שחלו בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים באמצעי התחבורה והספנות. אולם לא עלה בידיהם להשיג את מטרתם, לא מעט בשל חוסר יכולתם לממש את תוכניותיהם וכן מפני שחיפה נתפסה כמתאימה יותר לשמש הנמל הראשי של האזור.
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000815164
M3 - מאמר
SN - 0334-4657
VL - 169
SP - 23
EP - 44
JO - קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה
JF - קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה
ER -