חידושים והתפתחויות במשפט הציבורי בישראל בשנת 2014

Translated title of the contribution: A Year in Israeli Public Law – 2014

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

סקירת החידושים אשר הביאה עימה שנת המשפט תשע"ד בתחום המשפט הציבורי עוסקת בארבע תימות מרכזיות: יחסיות המשפט הציבורי, עלייתה של החשיבה הקבוצתית באשר לזכויות הפרט, מגבלות ההגנה על עקרונות המשפט הציבורי ובכלל זה זכויות במצבי קיצון, וכן המתח שבין הדמוקרטיה לבירוקרטיה, אשר עולה בין השאר בתחום יחסי שלטון מרכזי-שלטון מקומי. באשר לשאלת היחסיות, הסקירה מראה כיצד מרבית מרכיביו של המשפט הציבורי - אם לא כולם - עוברים תהליך של יחסיות. במסגרת תהליך זה הכללים החלים על קביעת גדרי סמכותה של הרשות (המבצעת או המחוקקת), הכללים החולשים על ההליך שבמסגרתו מפעילה הרשות את כוחה המשפטי וכן העקרונות שלפיהם על הרשות להפעיל שיקול דעתה - כולם הולכים והופכים יחסיים במובן זה שמעל כולם מרחפת מעין מדתיות כללית. כך, גם בהקשר הסעדים. מבחינה נורמטיבית, מציעה הסקירה לעגן במפורש חזקה לפיה דבר דין (חוק, חקיקת משנה, צו כללי או צו אישי) אשר נפל פגם משמעותי יוחזק כבטל, אלא אם יקבע בית המשפט אחרת. באשר לשאלת ההבניה של הזכויות, מציעה הסקירה, לאחר תיאורה של מגמה אפשרית זו, לחזור למושכלות ראשונים ולהכיר בזכויות פרט גם במקום שבו אין מדובר בהקשר חברתי המשייך זכות כזו או אחרת לקבוצה מוחלשת (ובלבד שאכן מדובר בפרט שאין בידיו כלים כאלה ואחרים להפעיל מנופי השפעה על הרשות). באשר ללחץ אשר לוחץ מצב החירום את כללי המשפט הציבורי, מראה הסקירה כיצד נאלצים בתי המשפט לתמרן באופן יישום כללי המשפט, וקוראת להקפדה ראייתית, שמא אין המדובר בלחץ הנובע ממצב החירום עצמו אלא בלחץ הנובע מתחושת החירום, מבלי שיש בהכרח בתחושה זו כדי להצדיק פגיעה בכללים, לרבות זכויות, אשר נועדו דווקא להגן מפני תחושות חירום כאלו ואחרות. הסוגיה הראייתית אינה מיוחדת למצבי החירום: הסקירה מראה כי, כשאלת חתך, יש צורך לחשוב מחדש על האופן שבו ניתן לבסס תשתית ראייתית בפני בתי המשפט העוסקים בשאלות מתחום המשפט הציבורי, שכן לעיתים סוגיות ראייתיות נמצאות בלב המחלוקת, ובעידן שבו בתי המשפט לעניינים מנהליים נושאים בנטל הליטיגציה ניתן לחשוב על פתרונות שמאפשרים בירור מחלוקות ראייתיות. ולבסוף, סקירה זו מראה כי נדרש עיון מחדש בהיבטים שונים ביחס שבין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, כסוגיה ספציפית הקשורה ליחס שבין שלטון נבחר לגורמי המקצוע ובין שאלות שאופין כלל-ארצי לשאלות שבהן ישנו ערך בריבוי גישות. עניין זה בעל חשיבות מיוחדת בעניינים הקשורים לשבת ולהיבטים נגזרים של הזכות לתרבות. בהקשר זה, כמו גם בהקשרים אחרים, סוגיית מעמדו של היועץ המשפטי לרשות מצריכה המשך מחשבה, מתוך הבנת חשיבותו כשומר סף. (מתוך המאמר)
Translated title of the contributionA Year in Israeli Public Law – 2014
Original languageHebrew
Pages (from-to)205-259
Number of pages55
Journalדין ודברים: כתב-עת משפטי בין-תחומי
Volume11
Issue number1
StatePublished - 2018

IHP Publications

  • ihp
  • Central-local government relations
  • Constitutional law
  • Constitutional law -- Israel
  • Emergencies
  • Human rights
  • Public law

Cite this