Abstract
במאמר זה מתוארות חמש תכניות חלופיות להכשרת מורים שהתקיימו בישראל בשנים תשס"ט- תשע"ג, לרבות האתגרים שעמדו בפני ראשיהן, מאפייני הלומדים בהן ושיעורי ההשתלבות של בוגריהן במערכת החינוך. תכניות אלו נבחנות בהשוואה לשתי תכניות "מסורתיות": התכנית הוותיקה להכשרת אקדמאים להוראה והתכנית לקבלת תואר "מוסמך בהוראה" (M.Tech). נתוני המחקר התבססו על מסמכי תכניות הלימודים וחוברות המידע למועמדים, שאלונים לבוגרים, ראיונות עם בעלי תפקידים בתכניות ועם בוגרים ונתונים ממשרד החינוך. מהמחקר עלו חמישה ממצאים עיקריים: (א) יש שוני בין התכניות החלופיות לבין התכניות המסורתיות במספר השיעורים וימי הלימודים שלפני הכניסה להוראה ובהיקף העבודה המעשית; (ב) בתכניות החלופיות להוראה לומדים גברים רבים יותר. כמו כן הלומדים בתכניות אלו מבוגרים יותר ומשכילים יותר; (ג) האתגרים שעמדו בפני ראשי התכניות והלומדים נבעו בעיקר מהזמן הקצר לפני תחילת הלימודים בתכנית, מהעומס והאינטנסיביות של תכנית ההכשרה וממיעוט הימים הפנויים שנותרו לעבודה המעשית; (ד) שיעורם של בוגרי התכניות החלופיות שהחלו ללמד עם סיום לימודיהם היה גבוה, ושיעורי התמדתם במערכת החינוך היו מרשימים; (ה) הבוגרים הביעו שביעות רצון גבוהה מהבחירה שלהם לעסוק בהוראה ומתכוונים להישאר במערכת החינוך בשנים הקרובות. מסקנת המחקר היא שתכניות ההכשרה החלופיות עמדו באתגר והשיגו את מטרותיהן: לגייס מורים טובים במקצועות שניכר בהם מחסור ולשמור אותם במערכת החינוך. (מתוך המאמר)
Translated title of the contribution | A survey of graduates of accelerated teacher education programs |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 41-74 |
Number of pages | 34 |
Journal | דפים |
Volume | 66 |
State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Teachers
- Teachers -- Training of
- Teachers -- Training of -- Curricula