Abstract
המאמר מציג מחקר חלוץ איכותני מגשש על מאפייניה ואיכויותיה הטיפוליות האפשריות של יצירת דיוקן עצמי מחומרי גלם של תצלומים אישיים/משפחתיים של היוצר/ת בשילוב עם חומרי קדם-אמנות (כגון חומרי טבע וחומרים מהמטבח) וחומרי אמנות. מצע העבודה הוא צילום מונוכרומטי גדול יחסית של קווי המתאר של היוצר/ת. העבודה מזמינה את היחיד להיכנס למרחב משחקי ויצירתי עם תמונות מהאלבום, מתוך העמקה בהרשאה ליצור ו"לשחק" עם רגעי חיים שהוקפאו בתמונות, בשילוב עם חומרים נוספים. נדון בערכו הטיפולי של כלי זה באמצעות ניתוח איכותני פנומנולוגי והרמנויטי של עבודה קבוצתית של שתי קבוצות (האחת קבוצת מטפלים ותיקים, והשנייה קשישים) שיצרו את הדיוקן במשך שנים-עשר מפגשים. שלוש תמות עיקריות עלו מהניתוח האיכותני: ייצוגי העצמי המגולמים בגוף, ייצוגי העצמי בממד הזמן, וחוויית הגמישות של ייצוגי העצמי ביצירה. נדון באיכויות הטיפוליות של הכלי דרך תיאוריות פסיכודינמיות ותיאוריות מתחום הטיפול באמנות. הדיון עוסק גם במגבלות המחקר ומציע מחקרי המשך. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | A self- portrait photomontage incorporating personal photos: : Therapeutic applications |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Journal | בין המילים |
| State | Published - 2018 |
IHP Publications
- ihp
- Hermeneutics
- Photography of families
- Photomontage
- Portraits
- Self psychology