Abstract
תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד (2018), מדגיש את ערך ההשתתפות החברתית במסגרות החינוך. ההשתתפות החברתית מהווה אתגר עבור ילדים עם מוגבלויות, והטיפול באמצעות אמנויות הוא אחד האמצעים ליישומה. התפיסה המסורתית של מוגבלות וטיפול המקובלת עד כה במערכת החינוך מאותגרת במאמר זה, המציע תפיסה משלימה: גישה חברתית למוגבלות, ותרפיה בגישה קהילתית. גישות אלה מודגמות באמצעות צמד מחקרים מן הזמן האחרון. המחקרים נערכו באותו בית ספר יסודי במרכז הארץ, וליוו את התרפיה במוסיקה הקהילתית שהוצעה בו במטרה לשפר את שילוב תלמידי כיתות החינוך המיוחד. לאוגומר (2020) חקרה את התרשמויות הצוות באמצעות ראיונות עומק אישיים שנותחו על פי תיאוריה מעוגנת בשדה, ולאחר מכן, היא קיימה ראיון קבוצתי (member checking) לצורך גיבוש ואישוש הממצאים. אהרן (2020) ערך תצפית וראיון עם שתי קבוצות מעורבות של תלמידים מכיתות החינוך המיוחד ומן השכבה. והחומרים עובדו בניתוח תוכן. המחקר הראשון תיאר את התרשמויות הצוות מאתגרי ההתחלה, גורמים שסייעו להסתגל, ומתוצאות התרפיה במוסיקה הקהילתית. תוצאות המחקר השני הראו שקבוצות המוסיקה שימשו עבור ילדים מרחב בטוח, שוויוני ודיאלוגי, שאפשר ביטוי אישי, השתייכות, ומקום בו נבטה זהות מעוררת גאווה. כותבי המאמר מציעים לבחון את הגישה החברתית למוגבלות ואת התרפיה במוסיקה הקהילתית, כמתאימות להגברת ההשתתפות החברתית בתוך מסגרות החינוך הרגילות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1265-1276 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | טיפול באמנויות |
| Volume | 11 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2021 |
IHP Publications
- ihp
- Affiliation (Psychology)
- Education -- Israel -- Administration
- Group psychotherapy
- Mainstreaming in education
- Music therapy
- People with disabilities -- Social aspects
- Schools
- Social action
- Special education
