Abstract
במאמר זה אנו מבקשים להאיר היבט שנעדר מן השיח הציבורי בנושא אחוז החסימה: האופן שבו מתנה שיטת הבחירות את השפעת אחוז החסימה על התוצאות הפוליטיות. למעשה, אנו טוענים כי המונח "אחוז חסימה" מקבל משמעות אחרת לגמרי בשיטות בחירה שונות, כך שכל המשווה בין ערכו של אחוז חסימה בישראל לבין אחוזי החסימה במדינות בעלות שיטות בחירה אחרות, כאילו השווה בין תפוחים לתפוזים. לפיכך אי אפשר לגזור מהשוואה זו מסקנות ברות–תוקף. במאמר נבחן כיצד פועלים אחוזי חסימה לגליים שונים בחוקי בחירות שונים. לשם כך, נציג תחילה את ההבדל העקרוני שבין אחוז חסימה שהוא אינהרנטי לגודל המחוז בשיטת הבחירות לבין אחוז החסימה הלגלי, הנקבע בחוקי הבחירות. בהמשך נעמוד על התתי סוגים של אחוזי–החסימה האינהרנטי והלגלי אגב הדגשת ההבדלים בין שיטות בחירה שונות: המחוזית, הארצית והמעורבת. לבסוף, נערוך כמה סימולציות על תוצאות הבחירות לכנסת ה-20 ונשאל מה היה קורה אילו שיטת הבחירות וגובה אחוז החסימה הלגלי היו שונים. השוואה זו תעזור לנו לענות על שתי שאלות: מדוע אחוזי החסימה משפיעים באופן שונה על תוצאות הבחירות, כאשר הם מופעלים בשיטות בחירה שונות? באילו מקרים יש לאחוז החסימה הלגלי השפעה רבה יותר מן האחוז האינהרנטי, ולהפך? אנו מקווים שבדיקה זו תמחיש מדוע הדיון בישראל עד כה באחוז החסימה לוקה בחסר, וכיצד עדיף להתייחס אליו, כך שהדיון ייעשה בזהירות רבה יותר ובאופן שיהיה נכון יותר השוואתית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | הבחירות בישראל - 2015 (קובץ בעריכת מיכל שמיר וגדעון רהט) |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| Pages | 58-79 |
| Number of pages | 22 |
| ISBN (Print) | 9789655192025 |
| State | Published - 2017 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp