Abstract
הים התיכון כולו, וחופי ישראל בפרט, עברו במאה האחרונה שינויים מרחיקי לכת במבנה החברות האקולוגיות ובהרכב המגוון הביולוגי, ושינויים אלה הלכו והתעצמו בעשורים האחרונים. מאות מינים זרים חדרו לאזורנו, בעיקר דרך תעלת סואץ, ואוכלוסיות של מינים מקומיים רבים, גם כאלה שאינם נידוגים, קרסו עד לסף הכחדה אזורית. לדוגמה קיפודי הים כמעט נעלמו לחלוטין מחופי ישראל, וכך גם מרבית החלזונות והצדפות המקומיים החיים על השוניות הסלעיות מתחת למים. מבחינת שכיחותן, קבוצות אלה נשלטות כיום לחלוטין על ידי מינים זרים מהאוקיאנוס האינדו-פסיפי. הים עצמו משתנה גם הוא מאוד ונעשה מלוח ובעיקר חם יותר. לתמורות הפיזיות אלה, הקשורות כנראה גם לשינוי האקלים העולמי, עלולות להיות השלכות אדירות על המגוון הביולוגי ועל תפקוד המערכת האקולוגית בים התיכון. הניטור והמחקר האקולוגי בישראל מפגרים מאוד בהכרת המערכת, במעקב אחרי שינויים אלה, ובהבנת משמעותם לשירותי המערכת האקולוגית הימית. לפיכך, המחסור העצום בידע פוגע ביכולת לחזות את עתיד המערכת ואת יכולת התמודדות שלה עם שינויים אלה. יש צורך דחוף לבצע ניטור מקיף וארוך טווח של המגוון הביולוגי בים התיכון, וכן לקיים מחקר מלווה להבנת התהליכים האקולוגיים בו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 44-51 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | אקולוגיה וסביבה |
| Volume | 5 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- Animal migration
- Beaches
- Biodiversity
- Biotic communities
- Climatic changes
- Ecology -- Research
- Extinction (Biology)
- Marine ecology
- Mediterranean Sea
- Monitoring