Abstract
הניסויים המתוארים מדגימים כי קוראי הערבית אינם יכולים להתעלם מהמבנה הפונולוגי של המילה הכתובה (לדוגמה התעתיקים), אף שהתעלמות כזו הייתה מזרזת ומקלה את תהליך ההחלטה הלקסיקלית. יתרה מכך, העובדה שזמני התגובה למילים בערבית כתובה התארכו יותר בעת דחיית התעתיקים יותר מאשר כשעיבוד פונולוגי נכפה על הנבדקים בשל אופי המטלה, מחזקת את ההנחה שאפילו אם הייתה ניתנת האפשרות להשתמש בתבנית האורתוגרפית בהחלטה הלקסיקלית (הידועה כאסטרטגיה יעילה), הרי גם אז לא יכלו הנבדקים להתעלם מהמבנה הפונולוגי של המילים בערבית כתובה. תוצאות אלו מוכיחות כי בעת ביצוע ההחלטה הלקסיקלית למילים מהשפה המדוברת הקורא היה ער למבנה הפונולוגי המוגש על ידי הכתב בין שמבנה זה מוכר ובין שאינו מוכר. יתר על כן, נראה כי מודעות זו היא תוצאה של תהליך אוטומטי מאחר שגם כאשר המידע הפריע לביצוע אי אפשר היה להתעלם ממנו במהלך זיהוי ויזואלי של המילה. ממצאים אלו הם בעלי חשיבות רבה בהבנת תהליכי הקריאה בכלל ובשפה הערבית בפרט ומסייעים בתהליכי קבלת החלטות באשר לשיטת לימוד קריאה לילדים והן באשר לשיטות שיקום ותרגול חולים הסובלים מדיסלקסיה. [מתוך המאמר]
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 25-27 |
| Journal | כתב-העת הישראלי בנוירולוגיה |
| Volume | 19 |
| State | Published - 2007 |