Abstract
היקף שטחה המיושב של ירושלים היה אחד מהנושאים החמים במחקר הארכאולוגי של ארץ-ישראל עד לשנות השבעים של המאה העשרים. גילויה של "החומה הרחבה", או (בעקבות ברקאי תשס"ב) "חומת אביגד", בחפירות הרובע היהודי הביא לסיומו של ויכוח זה, והוביל לקונצנזוס כי ערב מסעו של סנחריב כללה העיר, מלבד עיר דוד והר הבית, גם את הגבעה המערבית (כלומר הר ציון והרבעים היהודי והארמני). למרות שמספר חוקרים הציגו עמדות אחרות, ולפיהן היה שטחה של העיר מצומצם יותר, הרי שהויכוח "החדש" היה שולי יחסית, ומרבית החוקרים ראו את ירושלים כעיר גדולה וצפופה, ובה עשרות אלפי תושבים. בעקבות פרסומם של הכרכים הראשונים של הדין וחשבון הסופי של חפירות הרובע היהודי, שהציגו פרשנות חדשה של הממצאים, התפתח ויכוח חדש בנוגע להיקף אוכלוסייתה של ירושלים, כמו גם אודות המועד בו החל להתרחב שטחה של ירושלים, ואף לגבי מאפייניו של תהליך זה. ויכוח זה, המתנהל בשנים האחרונות במלוא עוזו, הוא נושאו של מאמר זה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 7-37 |
| Number of pages | 31 |
| Journal | חידושים בחקר ירושלים |
| Volume | 19 |
| State | Published - 2013 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Iron age
- Jerusalem (Israel) -- History -- To 1500
- Population