תגובות רגשיות להפסקת היריון יזומה לעומת התגובות להפסקת היריון מסיבות רפואיות

תגובות רגשיות של נשים להפסקת היריון יזומה ולהפסקת היריון על רקע רפואי נחקרו רבות, אך רק בשנים האחרונות הוחל בבחינה השוואתית של תגובות נשים לשני סוגי הפסקת ההיריון במחקר אחד. (Broen, Moum, Bodtker, & Ekeberg, 2004, 2006). מטרת המחקר הנוכחי הייתה להמשיך את קו החקירה הזה ולבחון את הקשר בין משתני אישיות, דמוגרפיה וסביבה לתגובות הרגשיות של נשים העוברות הפסקת היריון יזומה או רפואית. במחקר השתתפו 67 נשים, בהן 33 עברו הפסקת היריון מסיבות רפואיות ו-34 עברו הפסקת היריון יזומה. התגובות הרגשיות שנבחנו היו חרדה מצבית, דיכאון ורווחה נפשית. הן נמדדו בשתי הקבוצות לפני הפסקת ההיריון ולאחריה. כפי ששיערנו, בשתי הקבוצות נמצא כי רמת המצוקה הרגשית לפני הפסקת ההיריון הייתה גבוהה מזו שלאחר הפסקתו. נוסף על כך נמצא כי למאפיין האישיותי של תכונת חרדה היה קשר לרמת המצוקה של הנשים: נשים בעלות תכונת חרדה גבוהה דיווחו על רמות גבוהות יחסית של חרדה ודיכאון מנשים בעלות תכונת חרדה נמוכה. בניגוד להשערה באשר להבדלים בין שתי הקבוצות, לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין סוג הפסקת ההיריון באינטראקציה עם מועד המדידה ובין מדדי תגובות המצוקה (חרדה ודיכאון).
אולם בהתאם להשערת המחקר, נמצא קשר בין סוג הפסקת ההיריון באינטראקציה עם מועד המדידה ובין רמת הרווחה הנפשית, כך שההבדל ברמת הרווחה הנפשית בין שני מועדי המדידה בקרב נשים שעברו הפסקת היריון יזומה היה גדול מההבדל ברמת הרווחה הנפשית בין שני המועדים בקרב נשים שעברו הפסקת היריון רפואית. מבין המשתנים הדמוגרפיים-חברתיים והסביבתיים שנבחנו, רק תמיכת בן הזוג נמצאה קשורה להבדל ברמת המצוקה בין שני מועדי המדידה. הדיון עוסק במשמעויות הרגשיות של הפסקת היריון ובהשלכות הפסיכולוגיות של כל אחד משני הליכי הפסקת ההיריון, היזומה והרפואית