Abstract
ספקי התכנים האינטרנטיים מעשירים את השיח הציבורי בכמות עצומה של מידע, המגיע בחלקו הגדול ממשתמשי קצה. גופים פרטיים אלו ממלאים תפקיד מרכזי בחיינו בעידן הדיגיטלי ונוטלים חלק בעיצוב השיח הציבורי. תשומת הלב מצד רשויות ההסדרה לא איחרה להגיע. ככלל, הגישה ההסדרתית כלפי ספקי התכנים היא רכה ומתירנית בשל החשש שהסדרת יתר תיפגע בהיקף ובנטרליות של השיח במסגרת ייחודיות זו. גישה זו דוגלת בחסינות נרחבת לספקי התכנים, בעיקר לעניין החלטותיהם אלו תכנים יופצו ואילו ייגנזו. מאמר זה מבקש להוסיף נדבך על השיח בדבר הסדרת שיקול הדעת של ספקי התכנים ומתן חסינות לגופים אלו באמצעות ממד רגולטורי שטרם נבחן - הטלה של חובת שקיפות על ספקי התכנים להסביר בבירור מהם הכללים שלפיהם הם מחליטים להפיץ או לסנן תכנים המובאים לפתחם, כמו גם לעמוד בכללים שהם מפרסמים ולקבוע סעדי עזר נוספים שיבטיחו את קיום דרישות אלו. המאמר מתמודד עם הצעה חדשנית זו בשני רבדים: תאורטי ומעשי. ברובד התאורטי המאמר בוחן את ההצדקות והתועלות שבשקיפות, תוך הסתמכות על חופש הביטוי של המשתמשים מסוגים שונים ועל אינטרסים נוספים. זאת, תוך איזונם מול זכויות הביטוי והקניין של ספקי התכנים עצמם. ברובד המעשי המאמר בוחן אם ניתן ליישם את חובת השקיפות בלי שתיהפך תוך זמן קצר לאות מתה - לנורמה לא אכיפה או לנטל בלתי-נסבל על ספקי התכנים. זאת, תוך ציון החשש שחובת השקיפות תוביל לפרסום של כללי סינון גורפים ועמומים. לסיכום דיון זה המאמר מציג רשימת המלצות להתוויה בדין של חובת השקיפות. ההמלצות מציגות אף סעדי עזר שיסייעו למשתמשים להבין בצורה טובה יותר פעולות סינון שספקי התכנים מבצעים. לסיום, המאמר בוחן פרספקטיבה נוספת: האפשרות להחיל על ספקי התכנים נורמות מהמשפט הציבורי. תחולה זו תתקיים במצבים נדירים, אך יש בה כדי להצדיק את ההכרה בחובת השקיפות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 133-195 |
| Number of pages | 63 |
| Journal | חוקים: כתב עת לענייני חקיקה |
| Volume | 2 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Discrimination -- Law and legislation -- Israel
- Internet service providers
- Public law
- Transparency in government
