Abstract
המאמר מציע מיפוי של שלוש עמדות על הצירים המקבילים של האובייקט והסובייקט בהקשר של סליחה: העמדה הראשונה על ציר האובייקט היא עמדת הרוע, או שיוויון הנפש כלפי הרוע. העמדה המקבילה לעמדה זו על ציר הסובייקט היא עמדת הנקמה. העמדה השנייה על ציר האובייקט היא עמדת האשמה, הגוררת פעולות של כפרה. העמדה המקבילה לעמדה זו על ציר הסובייקט היא עמדת החנינה. העמדה השלישית על ציר האובייקט היא עמדת החרטה, והעמדה המקבילה לה על ציר הסובייקט היא עמדת הסליחה. שלוש העמדות הללו, המתקיימות בדומיננטיות משתנה בתוך כל מפגש, קונקרטי או מדומיין, בין אובייקט לסובייקט, יודגמו דרך קריאה מקרוב בשלושה טקסטים ממואריים: " דבר שמתחפש לאהבה" מאת גליה עוז, "מכתב אל האב" מאת פרנץ קפקא, והשיר "השטן אומר" מאת שרון אולדס. לבסוף תידון עמדה החורגת משלושתן דרך הקריאה ביומנה של אתי הילסום "השמים שבתוכי". (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | The Language of Revenge, the Language of Amnesty, the Language of Forgivness |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 268-278 |
| Number of pages | 11 |
| Journal | שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה |
| Volume | 36 |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- Forgiveness
- Object (Philosophy)
- Psychoanalysis
- Self psychology
- Subjectivity