Abstract
המאמר מציג מסגרת תיאורטית לניתוח פסקי דין בהם מוצג פולמוס בין השופטים היושבים במותב. את הפולמוס השיפוטי ניתן להגדיר כהתמודדות המתנהלת בין (לפחות) שני שופטים המתעמתים זה עם זה על הכוח לפרש את הדין באופן מחייב. המאמר מבקש להראות כי תופעת הפולמוס מאירה היבטים מעניינים של הפעילות השיפוטית, בין היתר את האופן בו משתלבים במסגרת פעילות זו הממד האישי והממד המקצועי. הפולמוס השיפוטי חושף מומנט של מתח פנימי בתוך ההרמוניה הלכאורית של הסדר המשפטי, כאשר שניים מפרשניו המוסמכים של הדין מנצלים את כושר הניתוח והשכנוע שלהם בכדי להצדיק תוצאות משפטיות סותרות, ובכדי לערער על הפרשנות שמציג עמיתם. המאמר מדגים כיצד ניתן להיעזר במסגרת התיאורטית של חקר הפולמוס בכדי להבין כיצד מבוררות ומוכרעות מחלוקות שיפוטיות. כמקרה דגם, מוצג ניתוח של הפולמוס שהתקיים בין השופטים ברק וחשין בעניין גנימאת (בש"פ 537/95 גנימאת נ' מדינת ישראל). מנקודת מבט רחבה יותר, אבקש להיעזר בקריאה הפולמוסית של פסק דין זה בכדי לבחון כיצד התבססה עמדתו של השופט ברק, ולא עמדתו המנוגדת של השופט חשין, כפרדיגמה השלטת ביחס למשמעותם של חוקי היסוד. המאמר משתמש בתפיסתם של תומס קון וריצ'רד רורטי אודות תנאי אפשרותן של מהפכות מדעיות בכדי להראות כיצד סייעו טכניקות הטיעון בהן השתמש השופט ברק להתגבשותה של המהפכה החוקתית (תקציר מתוך המאמר).
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 497-540 |
Number of pages | 44 |
Journal | משפט וממשל |
Volume | 9 |
Issue number | 2 |
State | Published - 2006 |
IHP Publications
- ihp
- Constitutional law -- Israel
- Debates and debating
- Judges
- Judicial process
- Rhetoric