שמירת טבע ופיתוח תיירותי: השפעות מבקרים על העופות באגמון החולה

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בתיירות טבע ותיירות אקולוגית בעולם ובישראל. גידול זה, הוביל לריבוי קונפליקטים בין תיירים וטבע, בייחוד באזורים בהם קיימת קירבה פיזית בין האדם ובעלי החיים. אגמון החולה הינו אתר תיירות טבע ואקולוגיה שנפתח למבקרים בשנת 2001. מאז ההצפה ויצירת אגמון החולה, עלו כמויות העופות הנודדים שעוצרים באגמון במהלך נדידת הסתיו והאביב, כמו גם מספר התיירים המבקרים במקום. מחקר זה בודק את מידת ההפרעה הנגרמת על ידי המבקרים ומנסה לקבוע טווחי כושר נשיאה, באמצעות בדיקה בו זמנית של שתי הקבוצות: התיירים והעופות. שאלת המחקר הינה האם יש השפעה של מספר והתנהגות המבקרים - על מספר, מרחק והתנהגות העופות? שיטת המחקר כללה מיפוי של שתי הקבוצות: המבקרים והעופות באותם הזמנים, על מנת לנתח את ההשפעות של מיקום והתנהגות התיירים על מאפייני ופעילויות העופות ממינים שונים. במהלך 2010 2008 התקיימו 48 ימי תצפית, במהלכם התבצעו 12,003 תצפיות על להקות של עופות ונצפו 128 ‑ מינים. במקביל נערכו 2,397 תצפיות על התיירים באזורי המצפים. המחקר התבצע בארבע נקודות תצפית באגמון (מצפה עגורים, מצפה מחניים, מצפה שקנאי ואזור ביקורת). הממצאים הצביעו על כך כי נוכחות המבקרים משפיעה על העופות. המבקרים גורמים להתרחקות העופות מגדות האגמון ולהפרעה להתנהגויות מחדשות אנרגיה. המסקנה היא שההשפעה ההדדית בין המבקרים לעופות מתנהלת כמעגל משוב. מצד אחד כמות העופות והקרבה אליהם חשובה למבקרים, כך שהעופות משפיעים לטובה על עוצמת החוויה של המבקרים ומשמשים כגורם משיכה, אך מנגד, נוכחות המבקרים משפיעה לרעה על כמויות העופות והמרחק שלהם מהמבקרים ומפריעה לתפקודם. על מנת לשבור מעגל זה וכדי לנטר השפעות עתידיות יש צורך בממשק מבקרים מבוקר, אשר יפורט בקצרה במאמר. (מתוך המאמר)