שלושה ביטויים של הלימה פרט-סביבה (P-E-Fit‏) והשפעתם הדיפרנציאלית על ביטויי המחויבות בארגוני עבודה

מחקרים רבים מראים את הקשר בין חישובי כדאיות אינסטרומנטליים של הפרט לבין מחויבותו לארגוני עסקים ועבודה. מטרתו של מחקר זה היא להראות שהמחויבות לארגון אינה נקבעת רק על־פי צרכיו או יכולותיו של הפרט וההזדמנויות הניתנות לו לסיפוקם או למימושם על־ידי הארגון, כי אם גם על־פי ציפייתו להגשמת ערכיו באמצעות מטרות הארגון ועל־פי האפשרות לביטוי זהותו העצמית בתפקידיו בארגון. במחקר נבחנו קשרים בין שלושה תחומים המבטאים הלימה בין הפרט לסביבתו הארגונית ותורמים למחויבות לארגון - מידת סיפוק הצרכים, מידת הגשמת הערכים, מידת ביטוי הזהות העצמית - לבין ביטויים שונים של מחויבות לארגון - הזדהות, תרומה, נוכחות. המחקר התבסס על שאלוני עמדות שמילאו 444 אנשים הפעילים במסגרות חברתיות ועובדים בארגוני עסקים ועבודה. הממצאים הראו שההלימה בין צרכים לבין סיפוקם היא המרכזית בתרומתה לביטויי המחויבות לארגוני עבודה, ותרומתה הגבוהה ביותר היא בביטויי נוכחות. כמו כן נמצא ששביעות רצון מהגשמת הערכים ומביטוי הזהות העצמית תורמת אף היא למחויבות לארגון. נוסף על כך, נמצא שתחומי ההלימה פרט-סביבה: (א) מובחנים זה מזה; (ב) תורמים באופן דיפרנציאלי לניבוי ביטויי המחויבות לארגון; (ג) תרומתם מצטברת. מן הממצאים אפשר להסיק כי ארגוני עבודה שיאפשרו את סיפוק הצרכים של עובדיהם, ובה בעת יאפשרו להם להגשים ערכים ולבטא את זהותם העצמית, יפיקו מעובדיהם מידת גבוהה יחסית של מחויבות לעומת מצב שבו ידגישו את סיפוק הצרכים בלבד. (מתוך המאמר)