Abstract
השירה העברית בימי הביניים, לפחות זו שנוצרה בהשפעת הפיוט הקדום וזו שנכתבה תחת השפעת השירה והתרבות הערבית, היא במידה ניכרת שירה חברתית, במובן זה שנכתבה בעיקר לצורך ליטורגי, ובמיוחד בעבור התפילה בציבור. נושאיהם המרכזיים של הפיוטים היו ברובם לאומיים, שסבבו על הרעיון של הגלות והגאולה. שירת הקודש בספרד שמרה על אותן תכונות, אף שנכללו בה רעיונות פילוסופיים חדשים, ששחררוה מן התחום הצר של הנושאים הלאומיים והעלוה לדרגה אוניברסלית יותר גבוהה שעניינה היחסים ההדדיים שבין האדם לבין האל. מעבר זה הקל במידה רבה על המשוררים לשלב בשיריהם את תפישותיהם הרוחניות הפרטיות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 73-84 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | דחק: כתב עת לספרות טובה |
| Volume | 9 |
| State | Published - 2018 |
IHP Publications
- ihp
- Hebrew poetry, Medieval
- Jewish literature -- Yemen (Republic)
- Literature and society