Abstract
מטרת המחקר שעליו מתבסס מאמר זה היתה לבחון את שיעורי השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, חוקיים ובלתי חוקיים, בקרב מתבגרים ערבים בישראל, הלומדים במסגרות החינוך הפורמלי. במחקר נבחנו קשרים בין שיעורי המתבגרים שדיווחו על שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים לבין רקע חברתי-דמוגרפי, מאפיינים בין-אישיים, מאפיינים קוגניטיביים ומאפייני אישיות. נדגמו 2,944 תלמידים ערבים מכיתות ז-יב בשיטת האשכולות מ-60 בתי ספר בגליל, במשולש ובנגב. היישובים ובתי הספר שנבחרו מייצגים את הרכב האוכלוסייה לפי דת (מוסלמים ונוצרים), סוג היישוב, סוג בית הספר והפיזור הגאוגרפי. המשתתפים מילאו שאלוני דיווח עצמי שבחנו שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בשלושה פרקי זמן ומשתנים נוספים. במחקר נמצאו קשרים בין המאפיינים שנבחנו לבין שיעורי הדיווח על שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. בין היתר נמצאו הקשרים האלה: שיעור הבנים המשתמשים גבוה משיעור הבנות המשתמשות, אף שהפער ביניהם קטן מהפער שנמצא במחקר קודם [עזאיזה, בר-המבורגר ומורן (2007)]; רמת דתיות נמוכה קשורה לשיעור שימוש גבוה יחסית; משתנים קוגניטיביים (עמדות, תפיסת סיכון וכוונות התנהגות) תורמים לסיכויי השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. ממצאי המחקר מאפשרים ללמוד על שיעור המשתמשים בחומרים אלה בקרב נוער ערבי לומד, ולזהות את קווי הדמיון והשוני של דפוסי השימוש בכלל האוכלוסייה בישראל. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 213-235 |
| Number of pages | 23 |
| Journal | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
| Volume | 47 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Drug abuse
- Education, Secondary
- Religiousness
- Substance abuse
- Youth, Palestinian Arab -- Israel
