שימוש במודל הקוגניטיבי-דינמי להתערבות בכתיבה בקרב ילדים: תיאור מקרה מסביר / Use of the Dynamic Interactional Model for Handwriting Intervention in Children: Explanatory Case Study

[Objective: The present study investigates the effectiveness of a dynamic interactional (DI) approach combined with the traditional perceptual-motor (PM) approach, versus the PM approach alone, for intervention in children's handwriting difficulties. Methods: An explanatory case study design with a sample of four children was used. Effectiveness was assessed by examining handwriting, fine-motor abilities and self-awareness. Results: Both interventions were efficient in improving fine-motor and handwriting abilities. The combined intervention showed a greater improvement, while the order of the interventions did not influence improvement. Conclusions: The present study results reflect the relevance of interweaving a DI intervention, with an emphasis on the awareness component, with the more traditional PM intervention approaches for treating children with handwriting problems. מטרה: בחינת יעילות השימוש בשני מודלים לשם התערבות בקשיי כתיבה בקרב ילדים: המודל הקוגניטיבי-דינמי והמודל המוטורי-תפיסתי יחדיו לעומת המודל המוטורי-תפיסתי בלבד. שיטה: המחקר מתבסס על תיאור מקרה מסביר בקרב 4 בנים: 2 בכיתה ב' ו-2 בכיתה ג'. יעילות ההתערבות נבדקה באמצעות מבחני כתיבה, מבחנים של מוטוריקה עדינה ושאלון מודעות לכתיבה. תוצאות: שתי צורות ההתערבות נמצאו יעילות לשיפור כתב היד והמוטוריקה העדינה של הנבדקים. שיפור גבוה יותר נמצא בהתערבות המשולבת (המודל הקוגניטיבי-דינמי והמודל התפיסתי-מוטורי יחדיו), סדר ההתערבויות לא נמצא משפיע על השיפור. שיפור קטן במודעות הכללית של הנבדקים נמצא לקראת סוף ההתערבות. מסקנות: מחקר זה הוא בין הראשונים שבודק את יעילות הטיפול הקוגניטיבי-דינמי בקרב ילדים. התוצאות מעודדות להמשך השימוש והשילוב של המודל הקוגניטיבי-דינמי בהתערבות בקשיי כתיבה בקרב ילדים.]