Abstract
ארץ הקודש הייתה אחד האתרים הפופולריים לצילום החל מראשיתו של המדיום. תצלומים לא רק תיעדו את המקומות הקדושים אלא גם אימתו את קיומם, הנציחו את המראות והעבירו אותם על פני מרחקים עצומים במרחב ובזמן. צילום סטראוגרפי (תלת-ממדי) נחשב לתיעוד הטהור והאמתי ביותר. במאמר זה מראה אמה מעיין-פנר כיצד ההתבוננות בתצלומים תלת-ממדיים יצרה את חוויית הביקור במקום עצמו - מבלי לצאת מהבית. סטראוגרפים של ארץ הקודש הציגו לכאורה את המציאות העירומה, אך למעשה, במובנים רבים הם היו סובייקטיביים עד לבדיה של ממש. הטקסט שהתלווה לתצלומים הוסיף ועיצב פרשנות, וזו בראה לעתים מציאות אלטרנטיבית שדרכה שווקו רעיונות דתיים, פוליטיים, אידיאולוגיים ותרבותיים שונים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 70-81 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
| Volume | 133-134 |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Eretz Israel -- In art
- History, Modern -- 19th century
- History, Modern -- 20th century
- Other (Philosophy)
- Photographs
- Stereotypes (Social psychology)