Abstract
שוניות סלעיות הן מבין בתי הגידול הימיים העשירים ביותר במינים, וגם בין הפגיעים ביותר בשל הימצאותן בקו החוף או קרוב אליו, לעיתים בסמיכות רבה לפעילות או תשתיות אנושיות. בחוף הים התיכון הישראלי ישנם עשרות קילומטרים של חוף סלעי, כאשר בקו החוף ישנו גם בית גידול ביוגני ייחודי הנקרא טבלאות גידוד. בעשורים האחרונים הצטברו עדויות רבות לשינוי העצום שעובר על המגוון הביולוגי בשוניות - מינים מקומיים רבים נעלמים בעוד שמאות מינים טרופיים זרים (בעיקר מים סוף) מתבססים בו. כמו כן, מימי החופים הופכים חמים יותר וקיים איום משמעותי של עליית המפלס ואירועי קיצון אקלימיים על המגוון בטבלאות הגידוד. לדיג יתר יש השפעה משמעותית על חברת הדגים בשונית, בעוד ששמורות טבע מסייעות לשיקום חברה זו. מחקרים של העשור האחרון הראו כי מינים מקומיים רבים בחופי ישראל רגישים ביותר להתחממות הים וחלקם כנראה נעלמו בשל כך, בעוד שהמינים הפולשים ממקור טרופי עמידים יותר. ההשפעה האקולוגית של המינים הפולשים משתנה. יש מינים פולשים משפיעים ביותר כמו דגי הסיכן ה"מחסלים" הרבה מהאצות הצומחות על השוניות, בעוד שלמינים נפוצים אחרים כמו הצדפה הפולשת שדרנית קוצנית - השפעה פחותה על המגוון הביולוגי. המשך השינויים הגלובליים ואיומים מקומיים כמו זיהום נפט - צפויים להמשיך ולהשפיע ביתר שאת על המגוון הביולוגי, ולהוות אתגר משמעותי לשמירת טבע והמגוון הביולוגי בחופינו, ולכן נדרשת חשיבה עדכנית ואדפטיבית לשינוי.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | הוד הים |
| Subtitle of host publication | איתנות ותמורות במערכות הימיות של ישראל |
| Editors | נגה סטמבלר |
| Place of Publication | חיפה |
| Publisher | העמותה הישראלית למדעי הימים |
| Pages | 463-480 |
| Number of pages | 18 |
| ISBN (Print) | 9789655973808, 9655973808 |
| State | Published - 2025 |
IHP Publications
- ihp
- Climatic changes
- Marine ecology
- Reefs
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver