שונות ביבול וייצור צוף, והשפעתם על ביקורי מאביקים ברוזמרין רפואי, שיח ים-תיכוני

פרחים שונים, הגדלים על אותו הצמח, מכילים לעתים קרובות כמויות שונות מאוד של צוף. הבדלים אלה עשויים לנבוע מפעילות שיחור מזון של חרקים מאביקים בפרחי הצמח. לחלופין, הם עשויים לשקף את השפעתה של הברירה הטבעית, המקנה יתרון לשונות גבוהה בייצור צוף בין פרחים. שונות זו צפויה לקצר את רצף הביקורים של מאביקים 'שונאי-סיכון' בצמח יחיד, לגרום להם לעבור לצמח שכן ובכך להפחית את הסיכון להאבקה עצמית. במחקר זה בדקנו את תרומתם של המאביקים ושל הצמחים עצמם לשונות ביבול הצוף בשיח רוזמרין רפואי Rosmarinus officinalis (משפחת השפתניים), המואבק בעיקר על ידי דבורים. מדדנו את קצב ייצור הצוף, יבול הצוף (כמות הצוף בפרחים) ואת ביקורי החרקים בשלושה צמחים מאוכלוסייה אחת במהלך 17 ימים בעונת פריחה אחת. מצאנו שונות גבוהה בקצבי ייצור הצוף (מקדם השונות=1.48), שהייתה גדולה יותר לאחר ימים גשומים. השונות ביבול הצוף הייתה גבוהה עוד יותר (CV=2.16), היא פחתה עם הטמפרטורה והתגברה עם הזמן שעבר מאז הגשם האחרון. קצב הביקורים של דבורים בפרחים פחת ככל שההבדלים ביבול הצוף בין פרחים גדלו, עלה עם העלייה במספר הפרחים הפתוחים על השיח, אבל לא הושפע מהשונות בקצב הייצור של הצוף בפרחים. דגימה חוזרת של פרחים מסומנים, שרוקנו מצוף, לא הראתה מתאם מובהק בין יבולי הצוף בפרחים לבין קצבי ייצור הצוף לאחר מכן. מתוצאות אלה אנו מסיקים, ששונות גבוהה ביבול הצוף בין פרחים באותו צמח מפחיתה את מספר ביקורי הדבורים בשיח לפני שיעברו לשיח אחר. אולם לצמחים אין בקרה מלאה על שונות זו, אלא היא מווסתת בעיקר על ידי שיחור המזון של המאביקים. הבקרה החלקית של מאביקים על השונות בכמויות הצוף צפויה להפחית את היתרון האבולוציוני לצמח מיצירת הבדלים בגמול הצוף בין פרחים שונים על אותו צמח. (מתוך המאמר)