רעש ועיצובו של מרחב עירוני מתפתח: תל-אביב 1940-1926

המאמר בודק את מקומו של גורם הרעש בתפתחות העיר המודרנית באמצעות המקרה של תל אביב. זו הוקמה בשנת 1909 כשכונת גנים של יפו, ומייסדיה ביקשו למצוא בה מפלט מהמולתה של עיר הנמל המתפתחת של ארץ ישראל. אלא שבשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת היא התפתחה במהירות והיתה למטרופולין הראשית של ארץ ישראל המנדטורית ומרכז עירוני רועש. המאבק ברעש שנתפס כמטרד היווה למעשה ביקורת על מרכיבי התפתחותה הפיזית, כלכלית ותרבותית-חברתית של העיר. הדיון מתמקד בשנים 1926, השנה הראשונה שמצויות ממנה תלונות על רעשים, עד 1940, שבה נחקק חוק העזר העירוני הראשון בענייני רעש. המאבקים בנושא הרעש מלמדים רבות על ראייתם של בני הזמן את עירם ואת אורח החיים העירוני הראוי לתושביה של העיר העברית הראשונה