צדק פרוצדורלי ותפקידם הבלתי-מכוון של בירוקרטים ברמת-הרחוב בהיווצרות עשיית דין עצמית בקרב אזרחים

המטרה: לבחון כיצד צדק פרוצדורלי ברמת הרחוב משפיע על נטייתם של אזרחים לעשות דין לעצמם, ולאתר את המנגנונים העומדים מאחורי החלטה זו, הן מנקודת המבט של נפגעי העבירה והן מנקודת מבטם של השוטרים – הבירוקרטים ברמת-הרחוב. הנבדקים: 28 אזרחים ישראליים נפגעי עבירות רכוש קלות, אשר מתוכם 15 לקחו את החוק לידיים בתגובה לפגיעה זו, ו-22 שוטרים במגוון תפקידי שיטור: שוטרי סיור, חוקרי בילוש ושוטרים קהילתיים. שיטת המחקר: הנבדקים השתתפו במחקר איכותני שכלל ראיונות אישיים. מן הממצאים: תפקידם של בירוקרטים ברמת-הרחוב חשוב לא רק בשל השפעתם על תוצאות מדיניות, אלא גם הודות לכך שהאופן בו הם מיישמים את המדיניות יכול להוביל אזרחים לקחת את החוק לידיים. בראיונות נמצאו שלושה מרכיבים עיקריים במהלך האינטראקציות של נפגעי העבירה עם פקידי המשטרה המניעים אותם לאמץ אסטרטגיות של עשיית דין עצמית שמטרתן להשפיע על תוצאותיהם האישיות: יכולתם להשמיע את קולם במהלך הגשת התלונה, התחושה שהיחס שניתן להם מכבד ומכיל והאמונה שלהם כי השוטרים יעשו כל שביכולתם על מנת לטפל בתלונה. הממצאים אף מסבירים את התנהגותם של הבירוקרטים בעת האינטראקציה עם נפגעי עבירה כמנגנוני התמודדות ורוטינות שמסייעות להם עם העומס בעבודתם. יתרה מכך, הממצאים מראים כי אזרחים ובירוקרטים ברמת-הרחוב אינם שותפים לאותן תפיסות בנוגע לתפקיד המשטרה כנותנת שירות, וכי פער זה מגביר את המוטיבציה של אזרחים לפעול באופן עצמאי.