Abstract
המסר בכללי העולה מתוך פתאוא מצריות העוסקות בענייני רפואה הוא שמדע הרפואה הוא כלי נחוץ ומועיל, אם כי מוגבל ביכולותיו בהשוואה לאל. הרופא, כמייצג את המדע שמטרתו לשרת את האדם ולדאוג לרווחתו, ממלא תפקיד חשוב והכרחי בחברה המוסלמית, שהרי הרפואה מוגדרת פרץ' כפאיה (חובה אשר בכל עת חייבים למלאה מספר מסוים של מוסלמים בעבור כל החברה). הרופא עושה כמיטב יכולתו, אך זו כאמור מוגבלת בהשוואה לידיעתו וליכולתו של האל לרפא. הבנה זו מבוטאת באופן מובהק בסוגיה במשפט המוסלמי העוסקת באחריותו המקצועית של הרופא: הכלל המשפטי הוא, שאם אין רשלנות מוכחת מצד הרופא, טעויות הן דבר אפשרי וצפוי, והרופא יהיה מוגן ביד המדינה, שמתפקדת במושגים של ימינו כחברת הביטוח שלו; המדינה תפצה את המטופל שנפגע כתוצאה מטיפול שהתברר כשגוי, אך ניתן בתום לב ובכוונה טובה. הדבר נועד כמובן לחזק את ידיו של הרופא שלא יחשוש מפני תביעות נזיקין נגדו אם יטעה. מדע הרפואה אינו זר למוסלמים. כבר ציטט המופתי טנטאוי את מי שאמר: מדע הרפואה נכנס לאירופה בעמאמה (מצנפת מוסלמית), וחזר אלינו בקובעה (מגבעת אירופית). בכך הוא מבטא היטב את מרירותם ואכזבתם של המוסלמים, מכך שהם הובילו בהישגיהם את מדע הרפואה עד המאה השתים עשרה והשלוש עשרה, אך אחר כך הפסידו לטובת האירופים את ההגמוניה עליו. מדע הרפואה כפי שהוא מגיע היום אל הציבור הערבי והמוסלמי כבר עטוף בלבוש אירופי, וטבעי הוא שיתעלם מעקרונות השריעה ומאורח החיים המוסלמי. מרירות זו מושמעת בהזדמנויות ובהקשרים שונים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | האסלאם ועולמות השזורים בו (קובץ בעריכת נחם אילן) |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון ללמודי אסיה ואפריקה ומכון בן צבי |
| Pages | 493-512 |
| Number of pages | 20 |
| ISBN (Print) | 9652350893 |
| State | Published - 2002 |
IHP Publications
- ihp
- פתוות
- Fatwas
- אסלאם ורפואה
- Medicine -- Religious aspects -- Islam
- אסלאם ומדע
- Islam and science
- רופאים
- Physicians
- דת ורפואה