עקרון האחידות בענישה – מחקר שאלונים

עקרון האחידות בענישה נגזר מעקרון השוויון, ומחייב שבהעדר הבדלים רלוונטיים יוטלו על נאשמים שונים עונשים דומים. תשומת-לב רבה הופנתה במחקרים לבחינת יישומו של עיקרון זה, בעיקר בכל הקשור להבדלים בענישה הנגרמים בשל מוצא אתני, מעמד חברתי-כלכלי, גיל ומגדר של נאשמים ושל שופטים. מחקר זה מתמקד בבחינה שונה מעט, ובוחן עד כמה גדולים ההבדלים בין העונשים המוטלים על-ידי שופטים שונים במקרים זהים. נוסף על כך נבחן אם מגדרם של שופטים ועברם המקצועי משפיעים על רמת הענישה בעברות מין ובעברות אלימות. הבחינה נעשתה באמצעות ניתוח שאלונים שבהם התבקשו שופטות ושופטים בדימוס לגזור את הדין לפינתונים שניתנו להם על שני אירועים: האחד, עברת אלימות (חבלה חמורה בנסיבות מחמירות); והאחר, עברת מין (אונס). ממצאי המחקר אינם מצביעים על הבדלים בענישה שהטילו שופטות לעומת שופטים – הן בעברת האלימות והן בעברת המין. לעומת זאת, העבר התעסוקתי של השופטים לפני מינוים השפיע על רמת הענישה. שופטים שהיו בעברם סנגורים הטילו עונשים קלים יותר משופטים שלא היו סנגורים. לבסוף – וזה הממצא העיקרי – נמצאו פערי ענישה גדולים מאוד בין העונשים שהוטלו על-ידי השופטים השונים, הן בעברת האלימות והן בעברת המין, אף שכל השופטים קיבלו מידע מפורט וזהה על נסיבות העברה ועל העבריין. (מתוך המאמר)