Abstract
התביעה עורכת הסדר טיעון עם נאשם, ובמסגרתו מבקשת מבית המשפט שיוטל על הנאשם עונש קל יחסית. הערכאה הראשונה דוחה את בקשת התביעה, ומטילה עונש כבד מהמבוקש. הנאשם מערער. האם רשאית התביעה, לתמוך בגזר הדין שניתן בניגוד לדעתה בפני ערכאת הערעור? לאחרונה ניתנו תשובות סותרות לשאלה זו בשני פסקי דין שניתנו על ידי הרכבים שונים בבית המשפט העליון. מטרת המאמר היא לבחון סוגיה זו. הסדר טיעון הוא חוזה רשות, ויש לפרשו על פי דיני החוזים. בהעדר סייג מפורש בהסדר הטיעון הקובע אחרת, אין הסדר הטיעון מגביל את התחייבות התביעה לשלב הדיונים הראשוני בלבד. מטעם זה התביעה רשאית לטעון בניגוד להסדר רק אם התקיימו התנאים להשתחררות מההסדר, על פי דיני החוזים השלטוניים, דהיינו אם צורכי ציבור חיוניים מחייבים השתחררות כזו. לפיכך אין לאפשר לתביעה השתחררות מהסדר טיעון אלא אם ההסדר כה מזיק עד כי התביעה רשאית היתה להשתחרר ממנו גם במהלך הדיונים בערכאה הראשונה או שהתגלו נסיבות חדשות מאז פסק הדין בערכאה הראשונה. בכל מקרה, מקום בו משתחררת התביעה מהסדר טיעון, יש לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו. קבלת הודאה של הנאשם שניתנה על בסיס הבטחה שלא קוימה סותרת את הדין בישראל ופוגעת שלא לצורך בזכות הנאשם להליך הוגן.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 507-532 |
| Number of pages | 26 |
| Journal | דין ודברים: כתב-עת משפטי בין-תחומי |
| Volume | 1 |
| State | Published - 2004 |
IHP Publications
- ihp
- Criminal law
- Judgments
- Judicial power
- Law -- United States
- Plea bargaining