Abstract
במהלך שנות ה-2000 התחוללו באוניברסיטאות ציבוריות רבות ברחבי העולם תהליכים של תיעוש, הפרטה, השווקה ומסחור, שהחלו בשל צמצום התמיכה הציבורית בהן. השינויים בהיקף המימון הציבורי של ההשכלה הגבוהה והשלכותיהם על אופן ההתנהלות של המוסדות להשכלה גבוהה זכו לכינוי "קפיטליזם אקדמי". מושג זה מתייחס למכלול התנהגויות השוק ודמויות השוק של האוניברסיטאות בנושאי הוראה, מחקר וניהול. על אף ההבדלים בין האוניברסיטאות בישראל כולן חוו תהליכים כאלו, אולם תגובת חברי הסגל טרם נחקרה. הדיון בהשלכות הקפיטליזם האקדמי נטה להדגיש את המחיר הגבוה שהמערכת נדרשת לשלם בתמורה למעורבות בתהליכי השוק. מנגד, חברי הסגל שאימצו את האידאולוגיה הנאו-ליברלית עשויים למצוא בתהליכים אלו תגובה לגיטימית לצמצום המימון הציבורי ולתמוך בדרישה מן האוניברסיטאות להידמות יותר לארגונים עסקיים ולנהל את עתידן, ובכך להבטיח עצמאות וגמישות ניהולית. באמצעות סקר דואר מייצג של 1,538 חברי סגל בשש אוניברסיטאות ציבוריות בישראל מחקר זה שואל שתי שאלות עיקריות: מה הם המאפיינים של הקפיטליזם האקדמי באוניברסיטאות בישראל, והאם וכיצד המאפיינים האישיים של חברי הסגל, המוסד להשכלה גבוהה שהם עובדים בו והתחום המדעי קשורים להערכת עוצמת חדירתן של תופעות קפיטליסטיות לאקדמיה. ממצאי המחקר מלמדים כי חברי הסגל מזהים את הקפיטליזם האקדמי בארבעה ממדים עיקריים: צמצום סמכויות הסגל האקדמי, פגיעה במעמד הציבורי של האקדמיה, שינוי במחקר ובידע ופגיעה בהוראה. ממדים אלו נמצאו קשורים במידה רבה למאפייני המוסד ולמעורבותו בתהליכי השוק, לתמיכת חברי הסגל באימוץ הגיון השוק ובמידה מסוימת גם למאפייני הרקע האישיים והמקצועיים של חברי הסגל. אנו דנים בהמשך בהשלכות של ממצאים אלו על עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 125-158 |
| Number of pages | 34 |
| Journal | מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות |
| Volume | 53 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2018 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Capitalism
- Education -- Marketing
- Education, Higher
- Lecturers
- Neoliberalism
- Organizational change
- Privatization
- Universities and colleges