Abstract
שלוש ערים חדשות תוכננו בתחילת שנות השישים: ערד, עיר הבשור וכרמיאל. הערים נבדלו בתפיסת העירוניות שלהן. הן ביקשו לייצר בתחומן "חוויה עירונית", בניגוד לערים החדשות הקודמות, שהיו אנטי עירוניות במהותן. באמצעות כלים של ניתוח התוכן המילולי בדברי המתכננים, ובייחוד באמצעות ניתוח פיסי של הסכמה העירונית המחוללת, מערכות התנועה, עירוב השימושים והגבולות התוך עירוניים והחוץ עירוניים - מובררת מהות העירונית של הערים. מוברר: האם אכן היה רצון ליצר עירוניות; כיצד נתפשה העירונית; האם מדובר בתהליכים ישראלים פנימיים וחברתיים שהשפיעו על השינוי התכנוני; וכיצד ציפיות המתכננים התאמתו לאורך זמן. בחינות השוואתיות אלו חושפות כי התוכניות העירוניות של שלוש הערים יובאו לישראל על בסיס לימוד תקדימים מעבר לים, וכי "חדוות העירוניות" שבבסיסן ביטאה את החברה הישראלית אך גם את המתכננים ההגמונים. מבט היסטורי מגלה כי העירוניות נמוגה בתוכניות מתכנני השיכון הציבורי בשני העשורים הבאים עד לשנות התשעים בשל כוונת המתכננים לשלוט בהטרוגניות החברתית הישראלית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 8-37 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | אופקים בגאוגרפיה |
| Volume | 89 |
| State | Published - 2016 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Architecture -- Israel
- Architecture and society
- Social stratification
- Rural conditions
- Housing
- City planning
- Urban geography
- Hevel Eshkol (Israel)
- Karmi'el (Israel)
- Arad (Israel)
- Israel -- History -- 1948-1967
- Central business districts
