Abstract
על יסוד הנימוקים שהועלו במאמר, הכותבים תומכים במסקנתו של שופט המיעוט השופט ג'ובראן: "לא שוכנעתי מטיעוני המשיבים, מדוע נאשמים שביצעו עבירות על רקע אידיאולוגי במסגרת ניסיון לקדם מדיניות ישראלית כללית שעניינה סיום השליטה הישראלית בשטחי האזור אינם קבוצת השוויון הראויה אף לשיטתם". גם הכותבים אינם מצליחים להבין מדוע יהא מרווח שונה לפעולות מחאה נגד פינוי התנחלויות ולפעולות מחאה - למשל, נגד ההתנחלויות. למדינה דמוקרטית, מעצם הגדרתה, אסור לנקוט הפליה המבוססת על עמדות פוליטיות בבואה לאכוף הגבלות - קל וחומר הגבלות פליליות - בנוגע לביטוי ומחאה. והנה, במקרה שלפנינו הכשיר בית המשפט העליון הפרה חדה של חובת הניטרליות הזו ובכך, למרבה העצב, תרם לתהליכי השחיקה המשמעותיים שהדמוקרטיה הישראלית נתונה בהם ותרם לכאב הגובר ולניכור הגובר של הציבור הערבי-פלסטיני ושל חלקים מהציבור הישראלי-יהודי בעקבות שחיקה זו. המאמר נפתח בכך ששנים רבות איננו יודעים מה הם גבולות ישראל, והנה מתברר שגם איננו יודעים מיהו "העם" היושב בישראל שעל איחוי קרעיו יש לטרוח. הרטוריקה הרשמית אומרת תכופות "אזרחי המדינה", אך חוק החנינה (והוא אינו לבדו) מעיד על "קבוצה נבחרת מתוכם". אם אכן כך, כולנו - הכלולים והמודרים - נתונים בסכנה גוברת.
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | משפט, מיעוט וסכסוך לאומי |
Editors | ראיף זריק, אילן סבן |
Place of Publication | תל אביב |
Publisher | הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב |
Pages | 375-388 |
Number of pages | 14 |
ISBN (Print) | 9789659257904 |
State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Criminal law
- Discrimination
- Forced migration -- Gaza Strip -- Gush Katif
- Judgments
- Law and socialism
- Pardon