Abstract
האופן שבו מובנית היציאה למלחמה בעיתונות היומית נבחן בהתמקדות ביציאה למלחמת ששת
הימים בשנת 1967 ולמלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 – שתי מלחמות שבהן פתחה ישראל.
בחינה זו מטרתה ללמוד כיצד הובנתה היציאה למלחמה כמהלך נחוץ ולגיטימי. המחקר משתמש
בכלים של ניתוח רטורי ומתאר את אופן הבניית הצדדים, המצב המשברי ודרכי הפתרון שהוצעו
לו בשני עיתוני זרם מרכזי: 'הארץ' ו- 'מעריב'. ניתוח החומרים מלמד על מרכזיות 'רטוריקת האין
בררה' בשיח הצדקת המלחמה הישראלי. היעדר-הבררה כרוך בפיחות במעמדם של 'דיבורים'
(דיפלומטיה) והאדרת ה'מעשים' (פעילות צבאית). על אף הדמיון שבין המלחמות ניתן לזהות גם
הבדלים בין התקופות, בעיקר במידת ההומוגניות של השיח: אם שיח היציאה למלחמת 1967
מציג תמונה ברורה של 'טובים נגד רעים', הרי ב-1982 תיאור זה של המציאות עדיין מתממש
בטקסטים , אך לצדו מתקיימת תמונה ביקורתית ומורכבת יותר, אשר גם היא, כפי שהמאמר
מראה, סייעה בסופו של דבר להצדקת היציאה למלחמה
הימים בשנת 1967 ולמלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 – שתי מלחמות שבהן פתחה ישראל.
בחינה זו מטרתה ללמוד כיצד הובנתה היציאה למלחמה כמהלך נחוץ ולגיטימי. המחקר משתמש
בכלים של ניתוח רטורי ומתאר את אופן הבניית הצדדים, המצב המשברי ודרכי הפתרון שהוצעו
לו בשני עיתוני זרם מרכזי: 'הארץ' ו- 'מעריב'. ניתוח החומרים מלמד על מרכזיות 'רטוריקת האין
בררה' בשיח הצדקת המלחמה הישראלי. היעדר-הבררה כרוך בפיחות במעמדם של 'דיבורים'
(דיפלומטיה) והאדרת ה'מעשים' (פעילות צבאית). על אף הדמיון שבין המלחמות ניתן לזהות גם
הבדלים בין התקופות, בעיקר במידת ההומוגניות של השיח: אם שיח היציאה למלחמת 1967
מציג תמונה ברורה של 'טובים נגד רעים', הרי ב-1982 תיאור זה של המציאות עדיין מתממש
בטקסטים , אך לצדו מתקיימת תמונה ביקורתית ומורכבת יותר, אשר גם היא, כפי שהמאמר
מראה, סייעה בסופו של דבר להצדקת היציאה למלחמה
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 56-85 |
| Journal | עיונים בשפה וחברה |
| Volume | 3 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2010 |