Abstract
מאמר זה מבקש להסביר את הסיבות להתנגדותם הנחרצת של בתי הדין השרעיים בישראל למינוי בוררת אישה בתיקי "ריב וסכסוך" (נזאע ושקאק). המאמר מראה כי הפונקציה התפקידית שממלאים הבוררים בהליכי ריב וסכסוך נושאת בחובה משקל אידיאולוגי פטריארכלי ניכר, השואב משני מקורות: א. מהמאפיינים התרבותיים של פעולת הבוררים, המתבססים על 'תכונות' פטריארכליות מובהקות; ב. מההקשר המבני של פעולת הבוררים, המתקיים במרחב המשפחתי-הפרטי. היות ומרחב זה נתפס כאותנטי יותר ומפולש פחות מהמרחב הציבורי - התערבות בו, וערעור הערכים הפטריארכליים העומדים בבסיסו, מעוררים התנגדות עזה. שילובם של שני מרכיבים אלו, הוא שהביא להתייצבותו החד-משמעית של בית הדין השרעי לערעורים כנגד מתן אפשרות למינוי נשים לתפקיד של בוררות בתיקי ריב וסכסוך הנדונים בבתי הדין השרעיים בישראל. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 81-100 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | משפחה במשפט |
| Volume | ח |
| State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Islamic courts
- Women in Islam
- Arbitration and award
- Women -- Legal status, laws, etc
- Islamic law
- Domestic relations (Islamic law)