סרקופניה: היבט מטבולי ופיזיולוגי

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

"סרקופניה של הגיל" נוצרת כתוצאה משילוב של גורמים פיזיולוגיים רגילים שבהם מעורבות מערכות שונות, כמו מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית ותשתית דמית, גורמים תזונתיים וגורמים לוקומוטוריים. התוצאה היא ירידה במסת השריר וחולשת שרירים כללית. האירועים המתרחשים בסיבי השריר גורמים להצטמקותם, להופעת סימני "דלקת", להתקשות הסיבים, לצמצום ביכולת הריפוי, להתמיינות תאי לווין/גזע לתאי שומן ולירידה במספר היחידות המוטוריות. סרקופניה ומות השריר (אפופטוזיס) קשורים זה בזה. תופעת הסרקופניה מתוארת כסבירות גוברת למוות תאי. שינויים פנוטיפיים בסיב בעקבות הגיל נבדלים משינויים על רקע מחלה או חוסר שימוש זמני בשני מרכיבים עיקריים: (א) שינויים פנוטיפיים של גיל משפיעים על כולנו (זקנה אוניברסלית) בשעה שמחלות משפיעות על תת-אוכלוסיות; (ב) מסלול פירוק חלבוני השריר בזקנה אינו דומה לחיזוק שרירים בעקבות מחלה או חוסר שימוש זמני. התפתחות טכנולוגית ברמת התא, המולקולה והגן הגדילה את הידע שלנו על תהליכי ההזדקנות והפעילות הגופנית. זיהוי "גנים תלויי-גיל" ו"גנים תלויי-תנועה" תרם להבנת השוני בין ניוון שריר על רקע של גיל (סרקופניה) לעומת ניוון שרירים על רקע אחר (אטרופיה, דיסטרופיה, קכקסיה). כמו כן הושגה הבנה מעמיקה של השפעת התזונה והפעילות הגופנית על "התאוששות" השריר (תקציר מתוך המאמר).
Original languageHebrew
Pages (from-to)43-49
Number of pages7
Journalגרונטולוגיה: כתב-עת בנושאי הזיקנה
Volume33
Issue number3
StatePublished - 2006

IHP Publications

  • ihp
  • Muscular atrophy

Cite this